לאחרונה פורסמה כתבה בפורטל ההריון של מאקו, אודות מחקר, לפיו בדיקה חדשנית תאפשר אבחון מוקדם של רעלת הריון. בפוסט זה ארחיב אודות רעלת הריון, גורמיה, וסיכוניה, ואף לממצאים החדשים שהועלו במחקר ודרכים למניעת רעלת הריון.

רעלת הריון – מהי, תסמיניה והשפעותיה

רעלת הריון הינה מחלה אשר מתגלה ובאה לידי ביטוי בשליש האחרון של ההריון.
הקריטריונים העיקריים לאבחון רעלת הריון הם :

1.    עלייה בלחץ הדם מעל 140/90 לאחר השבוע ה-20 להריון.
2.    חלבון בשתן.

כאשר חלה עלייה בלחץ הדם ללא חלבון בשתן, נקראת התופעה יתר לחץ דם הריוני ולא רעלת הריון. הפרשה מוגברת של חלבון בשתן, יכולה להופיע בשלב מאוחר יותר ואז נגדירה כרעלת הריון.

רעלת הריון הינה מחלה הפוגעת בכלי הדם בגוף ולכן כל איברי הגוף מושפעים ממנה,  מכיוון שישנה פגיעה גם בכלי הדם של השלייה וגם הספקה מופחתת של דם לעובר. הספקה מופחתת של דם לעובר יכולה לגרום להאטה בקצב הצמיחה שלו ולבסוף למצוקה עוברית לעיתים האטה בקצב הצמיחה הינה הסימן הראשון ורעלת ההריון מתפתחת יותר מאוחר.

רעלת הריון מוגדרת כרעלת הריון קשה כאשר מופיע לפחות אחד מהתסמינים הבאים:

• לחץ הדם מעל 160/110
• חלבון בשתן מעל 3 גרם ליממה.
• הפרעה בבדיקות הדם לתפקודי כבד או כליה.
• ירידה משמעותית במספר הטסיות בדם
• כאב ראש, טשטוש ראייה או כאב ברום הבטן.
• עובר קטן מאד לגיל הריון.

למרות שרעלת הריון באה לידי ביטוי רק בשליש השלישי להריון, היא מתחילה כבר בשבועות הראשונים להריון.
אחד הגורמים העיקריים לרעלת הריון הינה התפתחות לא תקינה של השלייה. כבר בשבוע החמישי להריון (עוד לפני שרואים עובר ב-US) חודרת השליה אל דופן הרחם ואל כלי הדם של הרחם ומשנה אותם כך שיהיו רחבים וגמישים יותר, ויוכלו לספק את כמות הדם המוגברת הנדרשת להתפתחות תקינה של השלייה והעובר. באם תהליך התפתחות מוקדמת זו של השליה אינו תקין, גדל מאד הסיכוי לרעלת הריון. הסיבה שהרעלת מתפתחת בשליש השלישי נובעת מהצורך המוגבר לזרימת דם בתקופה זו.

הסיכונים ברעלת הריון

הסיכון העיקרי הוא מצב שנקרא אקלמפסיה, ומאופיין ע"י פרכוסים דמוי אפילפסיה. האקלמפסיה נובעת מפגיעה בכלי דם במוח, ובמקרים העיקריים אפילו דימום תוך מוחי. מצב זה מסוכן מאד לאם ולעובר. עקב חשיבות התופעה נקראת רעלת הריון באנגלית PRE ECLAMPSIA, כדי שלא נשכח שרעלת הריון קשה, יכולה להפוך במהירות לאקלמפסיה. כדי למנוע תופעה זו מקבלת כל אישה עם רעלת הריון קשה, עירוי המכיל מגנזיום סולפט. תרופה זו יכולה למנוע אקלמפסיה.
בנוסף מומלץ לרוב ליילד את הנשים הסובלות מרעלת הריון קשה כדי למנוע סיבוך זה וסיבוכים אחרים.

כיוון שהכבד והכליה מעורבים מאד במחלה ישנם סיכונים נדירים לאיברים אילו, כמו אי ספיקת כליות או קרע של הכבד.

לנשים הסובלות מרעלת הריון, נפח נוזל נמוך בכלי הדם (יתכן מצב של בצקת קשה עם נוזל רב מחוץ לכלי הדם) ולכן הן בסיכון מוגבר להיווצרות שוק כתוצאה מדימום יתר בלידה.

הסיכון לעובר, נובע מהספקת הדם המופחתת אליו ומתבטא באופנים שונים, החל מירידה בקצב הצמיחה ועד למצוקה עוברית או מוות תוך רחמי (נדיר).

אבחון מוקדם וניבוי

כיוון שרעלת הריון הינה שכיחה (כ-2% מהנשים ההרות) ומסוכנת, כבר שנים רבות מנסים לפתח בדיקות אשר ינבאו מי מהנשים תפתח רעלת הריון.
כאשר מפתחים בדיקה אשר מטרתה לנבא מחלה אנו חייבים להתייחס לשלשה היבטים של הבדיקה:

1. רגישות (SENSITIVITY) – איזה אחוז מכלל החולות נצליח לאבחן.
2. סגוליות (SPECIFICITY) – איזה אחוז מכלל אילו אשר אובחנו ע"י הבדיקה אכן חולות או אובחנו בטעות כ"חולות".  לפעמים כדי להעלות את רגישות הבדיקה, פוגעים בסגוליות שלה ובשל כך גורמים לרבות להיכלל בקבוצת החולות בטעות.
3. משמעות רפואית – האם הגילוי "המוקדם" יביא לתוצאות טובות יותר וישפיע על מהלך המחלה? במידה ואין לנו כלים למניעה או לטיפול אז אין ערך בגילוי מוקדם.

הבדיקה החדשנית אודותיה פורסם במאקו – יעילה או לא ?

לגבי הבדיקה החדשנית אודותיה פורסם במאקו, ישנם חלבונים רבים וחומרים כימיים שונים אשר רמתם משתנה אצל נשים העשויות לפתח רעלת הריון.
כאשר בדקו כל אחד מחומרים אילו בנפרד, הניבוי לא היה טוב, עקב רגישות וסגוליות נמוכים.
החידוש בבדיקה החדשה הוא שילוב של בדיקות רבות בבדיקה אחת, מה שמעלה את הרגישות והסגוליות (אך אין מידע ברור אם כושר הניבוי הינו מספיק טוב).

החיסרון העיקרי של הבדיקה החדשה, הוא המועד המאוחר אשר בו ניתן לבצעה. במועד זה כבר לא ניתן לתת טיפול מונע, או לשנות את המהלך.
כל שניתן לעשות, זה מעקב צמוד יותר בכדי לאבחן את רעלת ההריון במועד.
נטל ההוכחה מוטל על החוקרים, אשר יצטרכו להראות שאכן מעקב צמוד יביא לתוצאה רפואית טובה יותר, שכן אין זה דבר מובן מאליו.

למרות זאת הבדיקה הינה חשובה מבחינה מדעית ומחקרית, שכן היא יכולה לקדם את המחקר בהבנת הגורמים והתהליכים ביצירת רעלת הריון.
בנוסף יתכן ובעתיד כן יהיה טיפול ברעלת הריון.

מניעת רעלת הריון

תוספי מזון שונים פורסמו כיעילים למניעת רעלת הריון אך לצערנו במחקרים גדולים לא הצליחו להוכיח זאת. גם תרופות רבות נוסו ללא הצלחה.

הדרך היחידה להקטין את הסיכון לרעלת הריון היא ע"י השפעה על גורמי הסיכון כמו:

• משקל עודף הינו גורם סיכון ולכן עדיף להתחיל הריון עם משקל עד כמה שאפשר קרוב לתקין.
• הפסקת עישון ותזונה נכונה ומאוזנת.
• הריון מרובה עוברים (תאומים ושלישיה) הינו גורם סיכון, ולכן צריך להיזהר בטיפולי פוריות לא להגיע להריונות מרובי עוברים.
• קרישיות יתר הינה גורם סיכון משמעותי, וניתן למנוע אותה,  אך כיוון שזהו נושא רחב, אתייחס אליו באריכות בפוסט הבא.

המפגש החודשי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, שנערך לפני מספר ימים (1.4.11), הוקדש הפעם לנושא חשוב במיוחד – תוספי תזונה בהריון.

חומצה פולית

חומצה פולית הינה ויטמין מקבוצה B, החיוני לבניית תאים בגוף (תאי הדם האדומים בפרט הנושאים חמצן לאיברי הגוף השונים) ולחילוף החומרים. לחומצה הפולית חשיבות יתרה עבור אשה בהריון, למען התפתחותו התקינה של העובר ולהבניית מערכותיו בגוף.

במהלך העשור האחרון, רווחת ההמלצה הרפואית, כי על כל אשה הרה, ליטול חומצה פולית, החל משלושה חודשים לפני הריונה, על-מנת למנוע מום במערכת העצבים, שהוא למעשה מום פתוח בעמוד השדרה, המכונה SPINA BIFIDA , או NEURAL TUBE DEFECT. תהליך סגירתו של עמוד השדרה, תם בשבוע השמיני להריון, ולכן יש לדאוג לרמה מספקת של חומצה פולית בדם עד לשלב זה.

למרבית הנשים, מינון של 400-800 מיקרוגרם, הינו מספק. מינון גבוה של 5 מג' (גבוה פי 12 מהמינון המומלץ), מיועד אך ורק לנשים עם מום בעבר, או בעלות חוסר גנטי באנזים האחראי לייצורה של חומצה פולית (MTHFR). טרם הוכח שמינון יתר מזיק, אך יתכן ויהיה מידע שכזה בעתיד.

אומגה 3

אומגה 3 הוא אחד מתת הקבוצות של חומצות שומן בלתי רוויות. השפעותיו החיוביות המרובות הוכחו מחקרית. נטילת אומגה 3 על פי מחקרים רבים שנערכו, משפרת באופן ניכר תפקודים שונים של הגוף ומקלה על בעיות שונות כמו דלקות למיניהן, דיכאון, קשב וריכוז (במיוחד בקרב ילדים), לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ואף מורידה את כמות הטריגליצרידים במערכת הדם.

כמו כן, נטילת אומגה 3 מפחיתה משמעותית את הסיכוי ללקות באוסטאופורוזיס, סוגים מסויימים של סכרת סרטן, מחלות הנגזרות מהצרות עורקים, בריחת סידן, דלקת פרקים ודלקת חניכיים, לופוס, פסוריאזיס ועוד.

חומצת אומגה 3 חיונית לגופנו, שכן אין הוא מסוגל לייצרה בעצמו. בתזונה הישראלית רמת האומגה 3, היא מהנמוכות בעולם. לפיכך מומלץ להשלימה בעזרת תוסף מזון.

בנוסף, בתקופת ההריון, לנטילת אומגה 3 חשיבות יתרה, מאחר והעובר זקוק לו לצורך התפתחות אופטימלית של מערכת העצבים ומערכות נוספות, הקשורות להתפתחותו הקוגניטיבית. מחקרים מצאו שילדים שאמהותיהם צרכו כמות מספקת של אומגה 3, הם בעלי IQ גבוה יותר לעומת כאלו שאמוהתיהם לא צרכו מספיק אומגה 3.

ישנן שתי חומצות שומן עיקרית בקבוצת האומגה – DHA3 ו-EPA. ה-DHA  חשוב מאד להתפתחותו של העובר מאחר והוא רכיב עיקרי בבניית מערכת העצבים שלו ומערכות נוספות. למעשה, 60% ממשקל המוח, מורכב מחומצות שומן ובעיקר מסוג DHA  ולכן חשוב לספק לעובר את אבני הבניין הנכונות, אותן אינן מסוגל לייצר בעצמו, אלא רק באמצעות תזונת האם.

ה-DHA מסייע אף בקביעת דפוסי השינה של העובר והתינוק, משפיע על הראייה, הקשב, ההתפתחות הקוגניטיבית, האינטראקציה החברתית והמוטוריקה העדינה שלו ואף מונע לידות מוקדמות ולידה במשקל נמוך.

רק אומגה 3 המיועדת לנשים הרות, מכילה DHA ברמה גבוהה ומספקת.
נטילת אומגה 3 חיונית גם לאחר הלידה עבור התינוק – באמצעות האם המניקה, או כתוסף תזונה שמקבל התינוק.

עוד על חשיבות ויתרונות אומגה 3 בסרטון הבא :

סידן

הסידן חשוב לבניית השלד, הן עבור האם והן עבור העובר.
נמצא כי רמה תקינה של סידן, מונעת רעלת הריון, משקל לידה נמוך, ירידה בצפיפות העצם ואף התכווצויות שרירים לאישה ההרה.

מינון הסידן המומלץ לאישה בהריון והנקה, הוא 1000 מג'.
התזונה הישראלית מכילה רק 400 מג' ליום של סידן, ולפיכך, מומלצת השלמה.
באם ישנה בעיה בספיגתו של הסידן, ויטמין D מסייע בכך לאם ולתינוקה.

תכשירי ברזל

לרוב הנשים ישנה רמת ברזל נמוכה הן בדם והן במחסני הברזל.
חוסר ברזל גורם לאנמיה לאישה ההרה, המספקת כדוריות דם אדומות ליצירת העובר והשליה, אך לא לעובר.
חוסר ברזל יכול לגרום ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. אנמיה קשה הופכת את האישה לפחות עמידה לאובדן דם בלידה.

לסיכום

אמנם חשוב מאד לדאוג ליטול תוספי תזונה וויטמנים במהלך ההריון, אך מתן אוטומטי של מינון זהה לכולן אינו מומלץ.
חשוב ביותר לבצע בדיקות דם והערכה תזונתית לכל אשה הרה, על-מנת שתיטול את התמהיל האופטימלי עבורה ועבור העובר שהיא נושאת ברחמה.