החודש פורסמו מאמר מערכת ועוד ארבעה מאמרים מחקריים באגודה הבינלאומית לאולטראסאונד במיילדות וגניקולוגיה, הגורסים כי אבחנה של הפלה טבעית מוקדמת עלולה להיות מוטעית והריונות תקינים עלולים להיות מופלים בטעות. בעקבות מאמר המערכת, נוצר הד תקשורתי רחב באירופה וארצות הברית (קישור 1, קישור 2).

בעשור האחרון, החלה מגמה שמטרה היא להפוך את הרפואה – מאמנות למדע. לתופעה זו קוראים "רפואה מבוססת עובדות" (Evidence Based Medicine). לצורך כך, צוותים מדעים עוברים על נוהלים רפואיים ובודקים האם הם מבוססים על מחקרים ועובדות ובמידה שכן – מדרגים את רמת העובדות לפי דרגת דיוקן.

מצד אחד יש יתרון לגישה המדעית, שכן היא מבוססת על עובדות וגורמת לאחידות בגישות במרכזים הרפואיים בארצות השונות. מאידך, ישנו גם חסרון בגישה המדעית, לאור העובדה כי לוקח 20 שנה לאסוף עובדות עד שנוצר בסיס מדעי מובהק, ובזמן זה שחולף – השיטות והמכשירים אשר איתם נאספו – כבר אינם רלוונטיים.

לגבי טיפולים, אם נמתין 20 שנה לעובדות המוצקות, בינתיים חולים רבים לא יוכלו ליהנות מטכנולוגיות חדישות, כך שהדרך הטובה ביותר היא דרך הביניים המשלבת מדע ואמנות.

הפלה טבעית מוקדמת היא תופעה שכיחה ביותר ובכל יום נתקל הרופא במרפאתו וכל שכן התורן בחדר המיון במספר מקרים שכאלו. בכל מקרה צריך הרופא להתלבט בין שלוש אפשרויות: הריון תקין, לא תקין או שלא ניתן לקבוע ולכן צריך בירור ומעקב. ההחלטה במקרים אלו היא קשה, כי החלטה על הריון לא תקין מובילה להפסקת הריון ובמקרים נדירים – להפסקתו של הריון תקין.

מהם הקריטריונים לקביעת הריון לא תקין?

בשנת 1995, קבע סטוארט קמפבל (שהיה אז ממובילי האולטראסאונד בעולם), שאם מוצאים שק הריון גדול מ-2 ס"מ ללא סימני הריון בתוכו או עובר גדול מ-10 מ"מ ללא דופק והמצב נמשך ללא שינוי במשך שבוע – זוהי הוכחה להריון לא תקין.

הארגון הגניקולוגי המלכותי הבריטי RCOG, קבע: קריטריונים כנ"ל אך מספקים בעובר בגודל של 6 מ"מ ומעלה. בארגון האמריקאי אגב, המדידה היא לפי שק רק מעל 16 מ"מ או עובר ללא דופק מעל 5 מ"מ.

כפי שניתן לראות – הקריטריונים שונים ביותר ולכן מדאיגים.

מה הן העובדות שעל פיהן נקבעו הקריטריונים?

באותו ירחון בו מופיע מאמר המערכת הנ"ל, מופיע מאמר נוסף שהוא למעשה סקירת הספרות בנושא במטרה לחפש את העובדות. תוצאת החיפוש היא שכמעט ואין עובדות  מכוונות, אלא רק 8 מאמרים בנושא (בניגוד לאלפי מאמרים בנושאים אחרים) ורובם בני יותר מ-20 שנה.

במחקר שכלל 1,000 נשים, הוכח כי אם נשתמש בקריטריונים המחמירים – נטעה במקרה אחד מתוך 200 נשים (הרבה מאוד). אם נשתמש בקריטריון האמריקאי לעומת זאת – נטעה באחת מכל 25 נשים(!).

מהי מידת הדיוק של בדיקת האולטראסאונד בהריונות צעירים?

במאמר נוסף באותו ירחון, ישנה הוכחה שהטעות במדידה בהריונות כה קטים, יכולה להיות של 20% לכל כיוון. כאשר בודקים שונים התבקשו למדוד שק שקוטרו 20 מ"מ, קבלו חלק מהבודקים תוצאה של 16 מ"מ ואילו אחרים מצאו 24 מ"מ, כך שבזמן מדידה – יש לקחת בחשבון את מרווח הטעות האפשרית.

המסקנה:

ראשית, נדרשים מחקרים חדשים לפתרון הסוגיה.

יש להפעיל שיקול דעת בכל מקרה וכמובן לקחת בחשבון את כל הנתונים כמו: גיל ההריון, האם ההריון מוכח? האם בוצעה בדיקת הריון מוקדמת המוכיחה את גיל ההריון? האם רמת ה-BETA (הורמון ההריון) עולה באופן תקין? ולבסוף – האם ישנם תסמינים מחשידים נוספים כמו דימום או כאבים.

בכל מקרה של ספק, אני נוטה לעשות מעקב עד שמתקבלים נתונים חד משמעיים לאחד הכיוונים.

בתמונה המצורפת, ניתן לראות שק הריון ללא עובר. שק שכזה, אם מתגלה בשבוע השביעי להריון, הוא רמז להריון לא תקין. אך אם טעינו בגיל ההריון ואנחנו רק בשבוע החמישי, אז ישנה אפשרות שההריון תקין ובעוד שבועיים נמצא בתוכו עובר בריא עם דופק.

הפרשה האחרונה שמסעירה את שוק התרופות בארץ הוא שינוי שנעשה, מבלי לידע את הציבור, בתרופה אלטרוקסין, המטפלת בתת-פעילות בלוטת התריס (תירואיד). כתוצאה מהשינוי דווח על כך שחולים רבים משתמשי התרופה חשו תופעות לוואי ומצבם הבריאותי הלך והתדרדר.

כפי שדווח ב- YNET, נציגי חברת פריגו, שמפיצה את האלטרוקסין, אמרו בתגובה כי ההרכב החדש של התרופה, שנוצר לפני 8 חודשים, נוגע למרכיבים הלא פעילים בלבד. בתצורה החדשה המרכיב הפעיל נותר ללא שינוי ובאותה כמות כמו בתצורה הישנה. זה לא מנע מהגשת שתי תביעות ענק ייצוגיות, אחת מהן על סך של למעלה מ-3.6 מיליארד שקלים, נגד משווקת התרופה אלטרוקסין, בטענה כי שינוי בתכולת התרופה ללא ידיעת החולים, גרם לתופעות לוואי רבות.

יש לציין כי לא רק החולים לא ידעו על השינוי בהרכב התרופה, אלא גם אנחנו הרופאים, שמענו על כך לראשונה מאמצעי התקשורת. עד עכשיו לא קיבלתי כל מכתב מגורם רפואי המסביר מהו השינוי וכיצד צריך להתייחס איליו, וזאת למרות שאני מטפל בנשים הרות רבות הלוקחות אלטרוקסין.

מהי תת-פעילות בלוטת התריס?

בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בצוואר ושולטת משם על חילוף החומרים בגוף. הבלוטה נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הממוקמת בגולגולת והיא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4 ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האלו מופרשים בצורה מוגברת, מתרחשת תופעה של פעילות יתר (הנקראת: יתר-פעילות של בלוטת התריס), וכאשר רמת הפעילות היא מתחת לנורמה, מתרחשת תופעה של תת-פעילות (הנקראת: תת-פעילות בלוטת התריס).

בלוטת יותרת המוח מפרישה הורמון המזרז את בלוטת התריס ונקרא TSH. בין שתי הבלוטות ישנו משוב ישיר. כאשר רמת התירואיד עולה, רמת ה TSH יורדת ולהפך – כאשר רמת התירואיד יורדת, ה TSH עולה במטרה לדרבן את התירואיד להפריש עוד הורמונים. במצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, הגוף מזהה כאויב חלק מסוים בתוך התא של בלוטת התריס. כתוצאה מכך המערכת החיסונית תוקפת את התאים וגורמת להרס הדרגתי של הבלוטה.

הטיפול באלטרוקסין מטרתו לספק לגוף את ההורמונים החסרים להם כתוצאה בפעילות נמוכה של בלוטת התריס. כאשר המינון נכון אז נצפה בירידה של רמות ה TSH לנורמה (כי בלוטת יותרת המוח לא מבדילה בין אלטרוקסין מבחוץ או ממקור פנימי) ובנוסף בלוטת התריס תחזור לייצור כפי יכולתה ולא במאמץ יתר כפי שהיה קודם.

מינון התרופה בקרב נשים בהריון

כפי שכתבתי כאן לפני למעלה משנה, תפקוד תקין של בלוטת התריס חשוב לתקינות ההריון. במצב של הריון אסור לחכות לגילוי תופעות של תת-פעילות בלוטת התריס, כדי להתחיל בטיפול התרופתי. הסימן הראשון לכך שהבלוטה אינה מתפקדת בתפוקה מלאה הוא עלייה בהורמון ה TSH. כבר כאשר יש עלייה ב- TSH אצל אישה הרה, מומלץ לה לקחת כדורי אלטרוקסין ולהמשיך לבדוק את מצב ה- TSH, כדי לוודא שהיא מקבלת את המינון הנכון.

כאמור, לטענת חברת התרופות, השינוי היה רק בחומר הלא-פעיל שבתרופה ואילו החומר הפעיל (שהוא "התרופה" עצמה) נשאר זהה בהרכבו ובכמותו. לכן, לכאורה לא חל כל שינוי – אך אין הדבר כך. מה שקובע הוא לא כמה מיליגרמים יש בתרופה, אלא כמה מיליגרמים נספגים לדם ומגיעים למקומות הנכונים. כאשר משנים את החומרים הלא-פעילים בתרופה משתנים גם אחוז הספיגה ומהירות הספיגה של התרופה וכך המינון אשר מגיע לדם הוא שונה.
למעשה, האלטרוקסין החדש אינו מכיל חומרים מזיקים, אלא רק יש בו מינון נמוך יותר מההרכב הישן של התרופה. כלומר, 100 מג' מהכדורים החדשים הם פחות מ 100 מג' מהכדורים הישנים. העניין הוא שאיננו יודעים כמה פחות, ואולי אפילו זה אינדיבידואלי.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אנחנו לא מאזנים את מצב האישה ההרה לפי מספר המיליגרמים שיש בתרופה, אלא לפי רמת ה- TSH. כלומר, אנו מעלים את מינון עד לקבלת רמה רצויה של TSH. כאשר המינון משתנה, יש לכך השפעה איטית והדרגתית, כך שיש טעם לבדוק שוב TSH רק אחרי 6-8 שבועות – אחרת לא נידע מהו השינוי האמיתי.

לסיכום

ישנן ארבע סיבות עיקריות מדוע נשים הרות שנוטלות אלטרוקסין יכולות להירגע:

• למרות שאיזון בלוטת התריס חשוב מאד בהריון, דווקא נשים הרות צריכות לדאוג פחות, כי בהריון אנו עוקבים אחרי רמת ה- TSH לעיתים קרובות יותר יחסית לכלל האוכלוסיה
• הסיכוי לחוסר איזון קיצוני קטן יותר, לעומת נשים לא-הרות שלוקחות שנים את אותו המינון כמעט ללא מעקב
• טווח הנורמה הוא רחב מאוד, ולרוב, גם אם ישנם שינויים באיזון, הם עדיין הם בתוך הנורמה
• רוב הנשים ההרות החלו את הטיפול וההריון כבר עם התרופה החדשה והן עברו איזון לפי התרופה החדשה

לפי מחקר חדש שנערך בארה"ב: ככל שאישה סובלת מהשמנת יתר גדולה יותר, כך סיכוייה להכנס להריון וסיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית – נמוכים יותר וישנו סיכוי גבוה יותר לאיבוד העובר במהלך ההיריון.

מחקרים שנערכו באוניברסיטת מישיגן, בניהולה של ברברה לוק, מצאו כי לנשים הסובלות מהשמנת יתר – פחות סיכויים להרות בהפריה חוץ גופית מאשר לנשים במשקל רגיל.
מחקרי עבר הראו גם כן את אותן התוצאות, אך לא הצליחו להוכיח את הקשר בין משקל היתר לבין התוצאות.

במהלך המחקר, נאסף חומר ממערכת הכוללת למעלה מ-90% מפעולות ההפריה החוץ גופית שנעשו בארה"ב. מדובר בכ-150,000 טיפולי פוריות בין השנים 2007 ל-2008, ב-361 קליניקות שונות.

לגבי כל תהליך הפריה, המערכת דיווחה האם הוא בוטל, האם הוביל להריון, או שמא הוביל להריון שנגמר מוקדם כתוצאה מהפלה טבעית או בלידתו של תינוק מת או בלידה תקינה של תינוק חי ובריא. לגבי רוב התהליכים, המערכת הכילה גם נתונים לגבי גובה ומשקל האם לפני תחילת הטיפולים.

מתחילת ועד סוף התהליך, נראה שנשים בעלות עודף משקל רב, השיגו אחוזי הצלחה נמוכים יותר.

כ-9% מהטיפולים בנשים במשקל רגיל הופסקו בשלב מוקדם, לעומת 16% בקרב נשים הסובלות מהשמנת יתר (נתון יחסי לאישה בגובה 1.60מ' ובמשקל של למעלה מ-136ק"ג.

לנשים במשקל נורמלי, היו 43% סיכוי להכנס להריון בטיפול בו משתמשים בביציות העצמיות שלהן להפריה חוץ גופית, לעומת 36% לנשים בעלות משקל יתר רב. נתוניהן של אלו בעלות משקל יתר לא רב, היו ממצועים בין שני המגזרים.

המגמה המשיכה באותו האופן גם בקרב הנשים אשר המשיכו עם תהליך ההריון, כאשר לנשים הסובלות מהשמנת יתר חמורה, סיכוי כפול מאשר לנשים במשקל נורמלי לאבד את התינוק במהלך ההריון.

אחת ההשערות שעלו במהלך המחקר היא: כי רקמות השומן העודפות מיצרות אסטרוגן, אשר גורם משטה במוח לחשוב שהשחלות עובדות בצורה תקינה למרות שהן לא, ובכך מונע מהן לעבוד כראוי.

לעומת הנתונים אשר צויינו עד כה, המחקר העלה גם נתון מעניין לגבי העובדה כי נשים במשקל נורמלי, סובלות יותר ממקרים של אנדומטריוזיס – מקרים בהם חלקי רקמות של רירית הרחם גדלים מחוצה לו, על איברים שונים בחלל הבטן ומצידם החיצוני של הרחם והשחלות). במקביל, נשים בעלות משקל יתר רב, סבלו יותר ממקרים של שחלות מוגדלות המכילות ציסטות.

לסיכום, ציינו במחקר, כי המשקל העודף אמנם טומן בחובו סיכונים, אך הוא עדיין איננו פקטור משמעותי בבעיות בהפריה חוץ גופית כפי שמהווים גיל ועישון. בנוסף, המחקר העלה כי אפילו הורדה קטנה במשקל עשויה לשפר רבות את סיכוייה של האישה להכנס להריון בריא ולכן אם אישה מתכננת הריון – מומלץ להתחיל כבר עכשיו בהליך ההרזיה.