ארכיון פוסטים מאת: דר' עדי דוידסון

לפני שבוע הוקרן בערוץ 10 סרטה הדוקומנטרי של אורנה בן דור – "המרשם לילד המושלם". במהלך הסרט נטען כי הישראלים מבצעים את מספר הבדיקות הרב ביותר במהלך ההריון ונמצאים במקום הראשון בעולם בהפלות פרטיות יזומות, חלקן בגלל מומים אסתטיים.

צפיתי בסרט ואני חייב לציין שהייתי המום עד כמה המידע בחלקו האחד לגמרי לא מדוייק, ובחלקו האחר מציג תמונה לא מאוזנת ומעוותת, הנכונה רק לגבי פלח קטן מהאוכלוסייה ולחלוטין לא מייצגת את מה שקורה בישראל. כרופא העובד כ- 25 שנה בשתי קופות חולים, בבית חולים ציבורי וגם במגזר הפרטי, באיזורים גיאוגרפים מגוונים ועם אוכלוסיות שונות, אני מכיר את המציאות בשטח ורוצה לשתף אתכם במידע זה.

ירידה של 30% בהפלות עקב חשד למום

הכתבה מקשרת בין הנתון של 50,000 הפלות פרטיות בישראל בשנה לבין ריבוי הבדיקות האבחנתיות ונטייה לבצע הפלות אפילו במומים קלים. הצופה בכתבה מקבל את הרושם כי מתבצעות בשנה עשרות אלפי הפלות רק בגלל מומים קלים או חשד למום, ולא כך הדבר. לפי פרסומי משרד הבריאות רק 17% מההפלות הפרטיותהמבוצעות קשורות לבריאות העובר, ורק 6% מבוצעות לאחר שבוע 13, כלומר בעקבות הבדיקות האבחנתיות.

רוב ההפלות הפרטיות המבוצעות עקב מום בעובר, הן בעקבות מום קשה וחד משמעי, ורק מקצתן הן בעקבות מום קל. בנוסף מראה הדוח הנ"ל שמ- 1990 ועד היום במשך יש ירידה ב 30% בהפלות המבוצעות עקב חשד למום בעובר. ב 20 שנה האחרונות חלה התקדמות עצומה גם בטכנולוגיה של המכשור המשמש לאבחון, גם בידע הרפואי שלנו באבחון מוקדם, וגם בנגישות הבדיקות המתוחכמות לאוכלוסיות רבות אשר לא התאפשר להן בעבר להשתמש בטכנולוגיות אילו. ולמרות זאת מספר ההפלות הלך וקטן – משמע הבדיקות יכולות לאשר תקינות ולהרגיע ולא רק למצוא ממצאים ולהלחיץ.

מה עושים במקרה של אבחון מום?

במהלך עבודתי יצא לי פעמים רבות למצוא מומים בסקירת מערכות. השיחה שלאחר הסקירה קשה מאד גם לבני הזוג אך גם לרופא. אני מנסה להביא לבני הזוג עד כמה שאפשר באופן אובייקטיבי את תיאור המום. מה תהיה השפעתו על הילד ומה הסיכונים. אני מפנה אותם למומחה בתחום לחוות דעת נוספת. אם לדוגמא הממצא מלמד על מום בלב אני מפנה לקרדיולוג ילדים המתמחה גם בעוברים כדי שיוכל לתת להם הערכה מפורטת יותר לגבי המשמעות וסיכויי החלמה. בנוסף, אני מפנה אותם לבדיקות נוספות בהתאם לצורך כמו ניקור מי שפיר ועוד.

לאחר גמר העיבוד אני עוזר לזוג לגבש החלטה לגבי המשך ההריון, או במקרים הקשים הפסקת ההריון. אני עוזר אך לא מחליט במקומם. משתדל מאד לא לערב את מערכת האמונות שלי והערכים שלי בהחלטה, אלא להתאימה לזוג. אכן נתקלתי בזוגות אשר רצו הפסקת הריון על מום קל (המינוח מום קל אינו נכון כי לזוג זה תמיד קשה), אך מאידך כבר ראיתי זוגות שהחליטו לא להפסיק הריון בעקבות מום קשה ולהתמודד עם ההשלכות. לא תמיד הסכמתי עם החלטת הזוג, אך תמיד כיבדתי אותה וניסיתי להבין אותה.

בדיקות מוקדמות – מאות ולא אלפי שקלים

בכתבה הוצגו נשים ישראליות באופן המשתמע שהן מבצעות עודף בדיקות ומשקיעות סכומי כסף גדולים כדי להגיע לילד המושלם. תמונה זאת רחוקה מאד מהמציאות. עד לפני מספר שנים, כאשר הבדיקות לא היו מסובסדות על ידי הביטוחים המושלמים, מרבית הנשים בארץ לא עשו אפילו את המינימום הנדרש. כיום כאשר סל הבדיקות לנשים הרות הורחב מאד ברוב הקופות גדל מאד אחוז הנשים המבצע בדיקות מתקדמות, אך עדיין זה לא מגיע לאחוז הרצוי.

בכתבה שכחו לציין את עשרות הרופאים המבצעים את הבדיקות במסגרת הקופות והביטוחים המשלימים. רופאים אילו מיומנים בביצוע הבדיקות, עברו סלקציה קפדנית דרך הקופות  – הן על פי הידע המקצועי שלהם והן על פי הציוד המתקדם שברשותם. בנוסף, רופאים אלה עוברים בקרת איכות מתמדת. רוב נשות ישראל יכולות לבצע את כל הבדיקות המתקדמות במסגרות אילו ולסיים אותן במאות שקלים בודדים ולא באלפי שקלים רבים כפי שהוצג בכתבה.

לסיכום: המירוץ אחרי הילד המושלם צריך לכלול בתוכו מעקב הריון מסור וקפדני ע"י רופא אישי מיומן. לא מספיק לוודא שאין מומים ע"י בדיקות מתוחכמות, אלא צריך לוודא את כל הדבר הקטנים כמו סוכר תקין, מניעת רעלת הריון, לידה מוקדמת, צמיחה איטית מידי של העובר וכדומה. נתקלתי כבר בנשים אשר עשו את כל הבדיקות המתוחכמות, אך התרשלו בביצוע הבדיקות הפשוטות והבסיסיות ושם המכשלה.

מאת: ד"ר עדי דוידסון

למרות שההיפנוזה קיימת ומוכרת כשיטת טיפול כבר מאות שנים, עדיין מתקשים החוקרים והעוסקים בה להגיע להגדרה מוסכמת על מהותה ודרכי פעולתה. ובמקום זאת ישנם מודלים שונים המנסים להסביר ולהדגים את התופעות ההיפנוטיות. כרופא המטפל גם בהיפנוזה, אסקור במאמר זה בקצרה את ההיסטוריה של ההיפנזוה הרפואית ושימושיה כיום.

כבר בעת הקדומה ובשבטים פרימיטיביים השתמשו בתופעות היפנוטיות לצורך ריפוי, גירוש שדים וטכסים שונים.

הראשון אשר ממנו מתחילה ההיסטוריה של ההיפנוזה המודרנית היה אנטון מסמר (בתמונה למעלה).  מסמר (1734-1815) היה רופא וינאי אשר פיתח תיאוריה של מגנטיזם חייתי. הוא טען שישנה השפעה של שדות מגנטיים על המטופלים. הוא היה עורך טיפולים קבוצתיים אשר בהם המטופלים היו יושבים סביב דליים של מים ממוגנטים, אוחזים מוטות מתכת ולמעשה נמצאים בטרנס קבוצתי. מסמר היה מקובל מאד בחברה הגבוהה של וינה אך נאלץ לעזוב אותה בעקבות שערוריה ולעבור לפריז, שם פתח קליניקה מצליחה מאד. לאחר מספר שנים הוקמה ועדת חקירה מדעית לבדוק את שיטות עבודתו. הוועדה הגיעה למסקנה שאין כל בסיס מדעי לעבודתו, אך ציינה שהטיפולים עוזרים בשל שימוש בדמיון, ובכך סללו את הדרך לבסיס התיאורטי של ההיפנוזה המודרנית.

1842 – המונח היפנוזה נולד

תלמידים רבים המשיכו בשיטות הטיפול של מסמר וקראו לטיפול מסמריזם. גיימס ברייד (בתמונה) היה הראשון שהחליף את השם מסמריזם בשם היפנוזה בשנת 1842. מקור המילה היפנוזה היא במילה היוונית היפנוס אשר פירושה שינה. המונח נקבע בטעות עקב אסוציאציה בין מצב טרנס למצב שינה. ברייד שם לב בעצמו לטעותו, הוא ניסה לשנות את השם לשם שיסמל את הרעיון של מיקוד קשב, אך המונח היפנוזה נפוץ מהר והשתרש וכך נשאר בשימוש עד היום למרות שאין כל משותף בין מצב היפנוטי למצב שינה.

הפינוזה בשימוש פסיכולוגי

אדלג על מספר רופאים גדולים אשר עסקו בהיפנוזה כדי להגיע אל ז'אן-מרי שרקו (בתמונה למטה) אשר פיתח את תחום ההיפנוזה במחצית השנייה של המאה ה 19. שרקו היה נוירולוג צרפתי אשר התמחה בשיתוק היסטרי. הוא השתמש בהיפנוזה בעזרת סמכותו של המטפל (אוטוריטטיבית) ובעזרת סוגסטיות ישירות (הסבר בהמשך לגבי טכניקות היפנוטיות).

(מאמרים נוספים: ד"ר עדי דוידסון)

ג'וזף ברוייר היה הראשון אשר השתמש בהיפנוזה בטיפול פסיכולוגי. עד איליו הייתה ההיפנוזה בשימוש רפואי בלבד. התיאוריה שלו הייתה שכל סימפטום היסטרי מקורו בטראומת עבר. גם בטיפול המפורסם באנה או הוא השתמש בטכניקות היפנוטיות.פרויד הושפע מאד מעבודתו של ברוייר עם היפנוזה אך כאשר נטש את דרך ההיפנוזה גרם הדבר לירידת קרנה ודחיקתה לשנים רבות.

גילוי ההיפנוזה מחדש – שנות ה- 60'

רק בשנות השישים של המאה העשרים החלו שוב חוקרים ומטפלים לגלות את תחום ההיפנוזה מחדש. לפתח אותה ולהתאים אותה לשימושים קליניים רבים בתחום הפסיכולוגיה הרפואה ורפואת השיניים.באותה תקופה פרחה גם תופעה של "היפנוזת במה". אנשים אשר לא היו שייכים לקהילה הטיפולית הופיעו על במות והיפנטו מתנדבים במטרה לשעשע את הקהל.

בישראל חוקק חוק האוסר על היפנוזת במה ומאפשר שימוש בהיפנוזה רק למורשים אשר קיבלו רישיון מטעם משרד הבריאות. ורק לצורך טיפול רפואי, פסיכולוגי, מחקר או הוראה.כיום ההיפנוזה משמשת ככלי טיפולי ברפואה, ברפואת השיניים ובפסיכולוגיה. כיום מקובל שרופאים משתמשים בהיפנוזה כדי להכין את המטופלים לפעולות רפואיות הכרוכות לעיתים בכאב ובחרדה.

ניתן להשתמש בהיפנוזה תוך כדי הפעולה הרפואית על מנת להקל על המטופל  ולעזור לו להתמודד עם הכאב והחרדה. ההיפנוזה יכולה לעזור למטופלים החווים  זכרונות טראומטיים מפעולות רפואיות קודמות. את הטיפול בהיפנוזה ניתן לשלב במחלות פסיכוסומטיות (מחלות המשלבות את הגוף והנפש).

כרופא נשים אני משתמש בהיפנוזה למטרות רבות כמו: הכנה ללידה, הכנה לפעולות כמו ניקור מי שפיר (ולעיתים אפילו פעולה פשוטה כמו הכנסת התקן תוך רחמי מצריכה הכנה בהיפנוזה), תוך כדי פעולות. ככלי עזר בריפוי חרדות וטראומות עקב לידה קודמת או חוויות טיפוליות לא נעימות. וכן כחלק מטיפול בנשים עם כאבים ביחסי מין או בקושי בתפקוד המיני. (ארחיב יותר בנושא במאמרים הבאים).

לחצו להגדלה

זה לא סוד שבימינו  ניתן לאבחן את רוב המומים וההפרעות הכרומוזומליות כבר במהלך ההיריון  ולפני הלידה (אך לצערינו עדיין לא את כולם). בכל שנה רפואת העובר הולכת ומתפתחת, וכל שנה אנו לומדים לזהות ולאבחן ממצאים חדשים. עם התפתחות המכשור, מתקדם גם הידע שלנו. אומנם כל שנה הידע מתרחב, אך מפעם לפעם ישנן פריצות דרך משמעותיות.

פריצת דרך אחת הייתה בדיקת הדם לחלבון עוברי אשר נכנסה לשימוש לפני כ 25 שנה. מטרתה  העיקרית הייתה לאבחן מומים  פתוחים בעמוד השדרה, ובדרך אגב  נתגלה שיש לה כושר ניבוי לגבי הסיכון לתסמונת דאון.

עם השנים הבדיקה השתכללה, וכעת בנוסף לחלבון העוברי נבדקים דברים  נוספים (התבחין המשולש או המרובע). למרות השתכללות הבדיקה, ובשילוב עם גיל האישה, ניתן לאבחן בעזרתה רק כ 75% מהעוברים עם תסמונת דאון.

[לאתר מאמרים: ד"ר עדי דוידסון]

בדיקת שקיפות עורפית

פריצת דרך גדולה אחרת, המוכרת לכולם, היא בדיקת השקיפות העורפית. הבדיקה פורסמה לפני 15 שנה ע"י פרופ' קייפרוס ניקולאידס, ששם לב שלעוברים עם תסמונת דאון יש הצטברות של נוזל בעורף.

כאשר הבדיקה נפוצה בעולם, הצליחו לאסוף נתונים מכל העולם ולייצר טבלאות מדוייקות למידת הסיכון כתלות בעובי פס הנוזל בעורף, תוך לקיחת בחשבון גיל האישה וגודל העובר.

גם בדיקה זאת הלכה והשתכללה כל הזמן ונוספו לה בדיקות עזר נוספות כמו בדיקת הדם הנקראת סקר ביוכימי שליש ראשון וכן בדיקה ב אולטרא סאונד לקיום עצם האף ולזרימות דם תקינות בעובר.

כאשר נלקחים בחשבון כל הנתונים ניתן למנוע 95% מהעוברים עם תסמונת דאון.

[לקפה דה מרקר:  ד"ר עדי דוידסון]

תגלית השקיפות התוך-מוחית

החודש מפרסם פרופ' ניקולאידס סמן נוסף.

תוך הסתכלות בתמונות רבות של שקיפות עורפית, הוא וחביריו שמו לב שישנו גם איזור של שקיפות תוך מוחית (באולטרא סאונד איזור המכיל נוזל נראה כשקוף). במוח ישנה מערכת של חדרים המכילה נוזל, והאיזור של השקיפות המוחית מייצג למעשה את החדר הרביעי. כאשר יש מום פתוח במערכת העצבים, כלומר פגם בעמוד השדרה, שוקע כל המוח כלפי מטה ולכן נעלם החדר הרביעי ולא תופיע השקיפות המוחית.

כאשר הופיעו מאמרים על משמעות בצקת עורפית, הייתי בין הראשונים אשר הכניסו בדיקה  זאת למרפאתי באופן שגרתי, עוד לפני שנקבע שמה לשקיפות עורפית. גם כעת מייד עם הופעת המאמר על שקיפות מוחית, צרפתי בדיקה זאת  כחלק מהשקיפות העורפית.

לבלוג תפוז – עדי דוידסון

מצורפות למעלה שתי תמונות, אחת בשבוע 11 ואחת בשבוע 13.

• השקיפות העורפית המסומנת  ב NT
  
• השקיפות המוחית המסומנת ב IT ואת עצם האף.

"הנוער של היום זה לא מה שהיה פעם", הוא לא רק משפט קלישאתי שנאמר ע"י דור של אנשים מבוגרים שכבר שכחו איך זה להיות צעירים. זהו משפט שברוב הפעמים גם נכון עובדתית: בני נוער ולדים בימינו חשופים להרבה יותר גירויים חיצוניים ומקבלים מסרים מהרבה יותר מקורות כמו הטלויזיה, האינטרנט וכו', מאשר הוריהם. שפע האינפורמציה הזורם אליהם בגיל בו הם כל כך נוחים להשפעה, בשילוב עם הלחצים החברתיים בהם הם נתונים, הופך את הגיל הבעייתי בלאוו הכי למסובך עוד יותר.

המשך…

ד"ר עדי דוידסון - גניקולוגיה ומעקב הריון

על פי מחקר שנערך בישראל, 93% מהנשים מצפות מהגניקולוג שלהן שיהיה מקצועי, 80% רוצות גניקולוג סימפטי, ל-78% חשובה הזמינות, 76% זקוקות להכרה על ידי משרד הבריאות, 64% מהנשים צריכות רופא שידבר איתן בשפת האם שלהן ו-57% מהנשים רוצות שהגניקולוג שיטפל בהן יצבור ניסיון גם בבית חולים. הצורך של האישה בליווי רפואי מקצועי צמוד במהלך ההריון נובע לא רק ממניעים שקשורים לבריאות הגוף של ושל העובר. האישה ההריונית גם זקוקה לתמיכה נפשית ומישהו בעל ניסיון שיהיה לצידה וייתן לה מענה לסיטואציות מסוימות בהן היא צריכה עזרה או סתם עצה טובה.

המשך…

חודשי ההריון מלאים בתהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. בתקופה זו ההורמונים יכולים לחולל נפלאות לחשק המיני של האישה, אבל באותה מידה גם יכולים ליצור תחושה של דכדוך ולדכא את היצר. באופן כללי, הריון יכול להוריד את החשק להרבה מהנאות החיים כולל סקס, לכן מדובר בסוגיה שעבור זוגות רבים מהווה אתגר לא קטן.

יש להדגיש כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת מבחינתי ליחסי מין, בלי קשר אם יש או אין חדירה לנרתיק. לכן אתייחס בנפרד לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב בו לא מתבצעת חדירה.

המשך…