השנה נערך לראשונה  בארץ הקורס השנתי של בית הספר לאולטרה סאונד האירופאי. מדובר בקורס העוסק בחידושים בתחום כך שהוא מיועד בעיקר לרופאים בכירים העוסקים בתחום. בקורס היו הרצאות של מיטב המרצים בארץ ובעולם.

בדיקה נוירולוגית (תפקוד המוח) של העובר בשליש השלישי:

תמונות המראות הבעות שונות של העובר ותנועות ידיים

בדיקות אולטרה סאונד עוסקות בעיקר במבנה האיברים ולא בתפקודם. בעזרת האולטרה סאונד אפשר לראות היום את מוח העובר באיכות מאד גבוהה כמעט כמו בבדיקת MRI. פרופסור קוריאק מזגרב שבקרואטיה מנסה לפתח שיטה לבדיקה נוירולוגית תפקודית של מוח העובר. השיטה מבוססת על תצפית של העובר בעזרת אולטרה סאונד 4 מימדי D) 4). בתצפית עוקבים אחרי תנועות הפנים, הבעות, תנועות של הגפיים ובעיקר כפות הידיים ועוד.

בעבר חשבו שתינוקות נולדו עם שיתוק מוחין כתוצאה מתקלה בלידה כמו מצוקה עוברית וחוסר חמצן. כיום יודעים שבמחצית מהמקרים מופיעה הפגיעה כבר בתוך הרחם, זמן רב לפני הלידה, ומקווים שבעזרת השיטה החדשה ניתן יהיה לאבחן חלק מהמקרים.

 שימוש באולטרה סאונד בלידה:

בעוד שבמהלך ההיריון הפך האולטרה סאונד לכלי עזר עיקרי, עדיין השימוש בו בעת הלידה נדיר ביותר. המיילדות והרופאים בודקים באופן ידני את מיקום הראש לעומת תעלת הלידה, את מידת ירידת הראש, את הזוית שלו (האם הפנים כלי מעלה, מטה או הצידה) ומנסים לנבא האם הראש יצליח לצאת בלידה רגילה, בלידת וואקום או בכלל לא ואז יש צורך בניתוח קיסרי.

במחקר אשר בוצע בארץ בתל השומר הראו שבדיקת האולטרה סאונד אמינה  לגבי ניבוי הצלחת הלידה.

חשיבות הצינור הורידי:(DUCTUS VENOSUS):

כבר כתבתי בעבר בלוג על נושא זה. עד כה הנוהג היה שבודקים את הצינור הורידי כאשר השקיפות העורפית לא תקינה או כאשר יש חשד למום. היא הדגישה את חשיבות הבדיקה גם במקרים לא חשודים כי בחלק מהמקרים זרימה לא תקינה בצינור הורידי הייתה הסימן היחיד לתסמונת דאון או למום לב. והחידוש העיקרי בהרצאה זה יכולת הניבוי של בדיקה זו בתאומים זהים האם הם עלולים לפתח את התסמונת TTTS אשר בה עובר אחד מקבל יותר דם על חשבון אחיו התאום.

בתמונה הבאה ניתן לראות  תאומים זהים עם הבדל גדול בגודלם כיוון שאחד קיבל יותר דם על חשבון השני תסמונת זו הנקראת TTTS פוגעת ב 15% מהתאומים הזהים והיא יכולה לגרום לתמותה ותחלואה של שני התאומים.

תמונה של תאומים זהים

 בדיקת הצלקת הניתוחית לאחר ניתוח קיסרי:

דר' אלון שרים מנהל יחידת האולטרה סאונד בבית חולים הלל יפה נתן סקירה מצוינת על הנושא.

הצלקת ברחם לאחר ניתוח קיסרי לא תמיד מתאחה באופן מושלם. לעתים רחוקות אינה מתאחה כלל ונשארת פתוחה. לרוב היא מתאחה אך נשאר שנץ בחלק הפנימי של הצלקת. יותר ויותר מאמרים מראים שתופעה זו יכולה לגרום להפרעות שונות ובעיקר דימום וכאב. אומנם הנושא אינו חדש אך הצפתו חשובה מאד. במסגרת אולטרה סאונד שגרתי אצל נשים אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר צריך לבדוק היטב גם את אזור הצלקת.

בתמונה הבאה רואים תמונות של רחמים והחץ מראה על הפגם בצלקת.

עדי דוידסון - רחם

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

סמנים רכים הם ממצאים המאובחנים בעת סקירת מערכות. הם אינם מומים כשלעצמם, אלא תמרורי אזהרה המצדיקים בירור נוסף. במידה והבירור הנוסף תקין, אז הם כשלעצמם אינם יכולים לגרום לפגיעה בעובר.

בשני העשורים האחרונים התפרסמו באופן תדיר מאמרים לגבי גילוי סמנים נוספים. כתוצאה מכך, הרשימה הלכה וגדלה, אך במקביל' גדל גם הבלבול. חלק מהסמנים משמעותיים מאד, לעומת סמנים חסרי חשיבות ששכיחים גם בקרב האוכלוסיה הבריאה. כל מרפאה נהגה להתייחס לסמנים  בדרך שונה ובנוסף התגלו חילוקי דעות בין הרופאים המבצעים את האולטרא סאונד ולבין הגנטיקאים הנותנים ייעוץ לאחר מכן.

המשך…

המרוץ לאבחון טרום לידתי של תסמונת דאון עדיין לא הסתיים. על אף העובדה שכיום ניתן לנבא את רוב המקרים בעזרת בדיקת השקיפות העורפית ובדיקות הדם הנלוות אליה, מחפשים החוקרים כל העת באולטרא-סאונד סימנים מנבאים נוספים שיש בכוחם לסייע לגילוי המוקדם.

מהו סמן לתסמונת דאון?

סמן הינו ממצא באולטרא-סאונד, אשר אינו מהווה מום לכשעצמו, אך קיומו עלול להצביע על קיומה של תסמונת דאון. חשוב לציין כי את הסמן ניתן למצוא גם בקרב האוכלוסיה הבריאה, כך שהימצאותו מעלה את הסבירות לתסמונת דאון אך אינה מוכיחה כי היא קיימת מעל לכל ספק סביר. סמן טוב הוא איפוא ממצא הקיים באוכלוסיה הבריאה רק באחוז נמוך ואילו שכיחותם בעוברים עם תסמונת דאון הינה גבוהה.

בעבר כבר כתבתי בבלוג אודות שורה של סמנים מקדימים אחרים שעשויים לגלות את תסמונת הדאון: החל מדליפה בשסתום הלב והימצאותו של עורק טבורי יחיד, דרך בדיקת הזרימה בצינור הורידי וכלה בבדיקת העצם האף.

עם התקדמותם הטכנולוגית של מכשירי האולטרא-סאונד ניתן למרבה המזל לזהות ממצאים וסמנים אשר לא הכרנו בעבר. אחד הממצאים הללו נקרא ARSA.

מהו סמן ה-ARSA?

מקשת האאורטה (אבי העורקים) יוצאים שלושה כלי דם. שני כלי דם המובילים אל הראש וכלי דם אחד המוביל אל יד שמאל כמו בתמונה

המשך…

ככל שמכשור האולטרא סאונד מתקדם יותר, גם הידע הרפואי מתקדם, והגישה כיום היא לנסות ולאבחן כמה שיותר דברים כבר בשליש הראשון.

לגישה זו קוראים "היפוך הפירמידה". בעבר הרחוק כמעט ולא נבדקו הנשים ההרות במחצית הראשונה של ההריון ומרבית המאמץ הוקדש למחצית השנייה של ההריון. כעת הגישה הולכת ומתהפכת כאשר מנסים להקדיש את רוב המאמץ לשליש הראשון, חלק מהמאמץ לשליש השני, ורק באם התגלה משהו לא תקין אז ממשיכים לעקוב בשליש השלישי.

תופעת הלסת הקטנה הנקראת גם מיקרוגנטיה, כלל אינה נדירה. ויתרה מכך במאמר מערכת בירחון החשוב:

INTERNATIONAL JOURNAL OF US IN OBSTETRICS AND GYNECOLOGY

הדגישו את חשיבות התופעה שכן בסיכום כל המאמרים בנושא, הראו שברוב המקרים לסת קטנה מנבאת מומים קשים אחרים או הפרעות כרומוסומליות כמו תסמונת דאון.

בדיקת גודל הלסת הינה בדיקה קשה ולא מדויקת ולכן אינה כלולה כלל בסקירות השגרתיות.

חוקרים רבים הציעו שיטות שונות לאבחון לסת קטנה כמו לדוגמא (בתמונה) מדידת הזוית של הפנים כי בלסת קטנה הזוית צרה, או מדידות הלסת התחתונה והעליונה ומציאת היחס בינהם.

שיטות אילו הינן קשות לביצוע, לא מדויקות, ובודקים שונים מקבלים תוצאות שונות. פרט למקרים הקשים כמו בתמונה הבאה:

לאחרונה התגלתה טכניקה חדשה המאפשרת כבר בשבוע 13 לאבחן ולנבא בעיות בלסת התחתונה. הטכניקה מבוססת על תלת מימד מיוחד המדגים בתלת מימד את עצמות הפנים ללא העור והשרירים.

הלסת התחתונה בעובר מורכבת מחלק ימני וחלק שמאלי עם מרווח בניהם המאפשר את גדילת הלסת.

בתמונה למטה אנו רואים את הלסת התחתונה עם המרווח התקין, את עצמות הלסת העליונה ואת עצמות האף. מבט זה בתלת מימד שולל גם בעיה בלסת וגם חסר עצמות אף.

שימו לב למרווח בלסת התחתונה

ובניגוד לכך מצורפת תמונה של עובר לא תקין:

שימו לב למחסור במרווח

לסיכום, ראינו כאן דוגמא נוספת איך הטכניקה של תלת המימד מאפשרת לנו לגלות מומים בצורה פשוטה יותר ומוקדמת יותר. כל חודש מתפרסמים טכניקות חדשות כאילו ויכולת האבחון הולכת ומשתפרת.

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

מכשירי האולטרה סאונד מתקדמים כל הזמן וכוללים בתוכם טכנולוגיות חדשות, וברצוני להציג חלק מהן.בחודש זה היגיע ארצה מכשיר VOLUSON של חברת GE עם חבילת תוכנות חדשה לשנת 2012.

תלת מימד

תלת מימד אינה טכנולוגיה חדשה, כבר מספר שנים אנחנו נהנים לראות את הפנים של העובר בצורה ברורה ולמעשה האישה (ובן זוגה) יכולים להתחבר כך יותר טוב אל עוברם. הטכנולוגיה של התלת מימד הולכת ומשתפרת כל הזמן כך שהתמונות יותר ברורות ויותר מציאותיות.

תלת מימד זה לא רק תמונות יפות. כאשר אנחנו מבצעים בדיקה של איברי העובר בדו מימד למעשה אנחנו מסתכלים על פרוסה דקה מתוכו. פרוסה דקה זו מכילה את האיברים אשר ברצונינו לבדוק ועם הזזת מכשיר האולטרא סאונד אנחנו רואים עוד ועוד פרוסות ובונים בדמיונינו את המראה התלת מימדי של העובר. כאשר אנחנו מפעילים את מכשיר התלת מימד עוברת הקרן באופן אוטומטי על העובר וסורקת לתוך זיכרון המחשב אלפי פרוסות דו ממדיות ובונה דגם תלת מימדי של העובר. כיוון שהמחשב מצליח לראות הרבה יותר פרוסות מאיתנו ושומר אותן בסדר הנכון, אז הדגם שנבנה על ידו מדויק ואמין יותר.

לאחר שדגם העובר שמור בתוך המחשב אנחנו יכולים להתחיל לבדוק אותו כרגיל בפרוסות דו ממדיות אלא שהפעם איננו תלויים בתנוחת העובר אלא יכולים לבדוק פרוסות אשר לא היו נגישות לנו בבדיקה הרגילה.

דוגמא לכך אנחנו יכולים לראות בבדיקת המוח. אחד האיברים החשובים במוח נקרא CORPUS CALOSUM והוא מחבר בין מוח ימין למוח שמאל. איבר זה לא קיים בסקירה המוקדמת וחשוב מאד לבדוק אותו בסקירה המאוחרת. בחלק גדול מהמקרים העובר שוכב על הצד ולכן לא ניתן לקבל פרוסה אורכית של המוח.

בתמונה אנחנו רואים משמאל את המוח בחתך רוחבי. בעזרת טכנולוגיה של תלת מימד אנחנו מעביר פס בתמונה והתלת מימד מראה לנו את החתך האורכי לאורך הפס כמו בתמונה הימנית וכך נגלה לנו הקורפוס קלוסום ואיברי מוח נוספים שלא יכולנו לראות בתמונה המקורית.

דרך אחרת לבדוק יסודי את העובר היא על ידי טכנולוגיה הנקראת TUI . בשיטה זו אנחנו מקבלים רצף של פרוסות זו אחר זו כמו ב CT או MRI

זרימות דם בצבע באיכות HD

כפי שכתבתי בפוסטים קודמים (קישור) בעזרת טכנולוגיה של דופלר ניתן לראות זרימה בכלי הדם בצבע. הצבע מראה לנו את כיוון הזרימה ועוצמתה. זרימת דם לכיוון המכשיר נצבעת באדום ולכיוון הפוך בכחול. עד כה היה קשה להדגים ברור כלי דם קטנים ובעיקר ורידים אשר בהם הזרימות איטיות. כעת ישנה טכנולוגיה הנקראת HD DIRECTIONAL FLOW  המאפשרת בנוסף לעיבוד נתוני הזרימה גם לראות את כלי הדם ותקינותם

לדוגמא בתמונות הבאות אנו רואים את הקשת של אבי העורקים היוצא מתוך הלב ו 3כלי דם היוצאים מהקשת. במקרים נדירים ישנם 4 כלי דם ותופעה זו מעלה את הסיכון לתסמונת דאון ולכן חשוב לאבחנה.

בדיקה אוטומטית של שקיפות עורפית

את חשיבותה של השקיפות העורפית כולם יודעים וכבר כתבתי עליה רבות (קישור). לאחרונה פותחה טכנולוגיה הבודקת אוטומטית מתוך התמונה את השקיפות עורפית SONO NT , ובכך מקבלים מדידה הרבה יותר מדויקת והרבה יותר אוביקטיבית.

למאמר המתאר טכנולוגיה זו בפירוט – לחצו כאן

וכמובן ישנן עוד הרבה טכנולוגיות אשר קצרה הכתבה מלהכיל כך שלאילו המתחילות את הריונן כעת צפויות הרבה הפתעות נעימות בהמשך.

מאמר חדש אשר פורסם בירחון של האגודה האמריקאית לגניקולוגיה ומיילדות ACOG פותח לנו אור חדש על נושא ישן. אך לפני שאתאר את המאמר אסביר בקצרה את הרקע.

בשנים האחרונות, תוך חיפוש סימנים לתסמונת דאון, נמצא כי דליפה דרך השסתום הימני בלב, מהווה סימן אפשרי לתסמונת דאון.

במאמרים קודמים התיחסתי לסימנים אפשריים אחרים למצב שכזה, כמו שקיפות עורפית, עצם אף וזרימה בצינור הורידי.

מבנה הלב ופעולתו

בלב ישנם שני חדרים ושתי עליות ומכל חודר יוצא כלי דם גדול.

להלן תמונת US אשר מראה את מבנה הלב החדרים מסומנים כ R ימין, L שמאל והעליות באות A.

שריר הלב מתכווץ בשני שלבים:

בשלב ראשון, השסתומים נפתחים ומאפשרים לדם לזרום מן העליות אל החדרים. להלן תמונה המראה זאת. זרימת הדם מופיעה באדום.

(הבדיקה בוצעה בעזרת דופלר צבע. שיטה זו הוסברה בפוסט קודם)

בשלב השני, החדרים מתכווצים, השסתומים נסגרים ומונעים מהדם לחזור לעליות אלא גורמים לו לצאת מהלב דרך כלי הדם הגדולים.

להלן תמונה המראה שסתומים סגורים וחוסר זרימה אל העליות. כאשר קימת דליפה דרך השסתום מופיעה זרימה הפוכה הנצבעת בכחול

בעזרת דופלר ניתן גם להאזין לזרימה ולרשום אותה בצורה גרפית.

כאשר ישנה דליפה אנחנו רואים זרימה משמעותית ועמוקה מתחת לקו ולא כמו בתמונה המצורפת המראה זרימה תקינה.

אז מה מחדש המאמר?

המאמר מראה, כי במחצית מהעוברים אשר סבלו ממומי לב נמצאה דליפה בשסתום הימני, בעוד שתופעה זו התרחשה רק ב 8% מהעוברים הבריאים.

כך שבנוסף ליכולת הניבוי של תסמונת דאון יש לדליפה גם יכולת לנבא מומי לב.

ברצוני להדגיש כי זו לא בדיקה אבחנתית אלא בדיקת סקר. מצד אחד, קיום הדליפה מראה על סיכון מוגבר לתסמונת דאון, מום לב או שניהם, אך מאידך הדליפה יכולה להיות גם בעוברים בריאים. בנוסף, חוסר הדליפה אינו שולל תסמונת דאון או מום לב.

בדיקת סקר רק מחלקת לנו את העוברים לסיכון גבוה וסיכון נמוך ולפי חלוקה זו אנו מחליטים אילו בדיקות נוספות נבצע בכל קבוצה.

בפוסט קודם כתבתי מה עושים כאשר העובר לא מתהפך (קישור), תיארתי שם את אחוז העוברים המתהפך למצג ראש בשבועות שונים של ההריון, ולמעשה 97% מגיעים ללידה במצג הנכון. בקרב אילו אשר עוברן במצג עכוז ישנה דילמה גדולה האם לקבוע תור לניתוח קיסרי או לנסות להפוך את העובר למצג ראש.
האפשרות לבצע היפוך ובכך להפוך להריון רגיל נשמעת מאד מפתה, אך למרבה הצער הפעולה אינה פשוטה ואחוז ההצלחה אינו גבוה..

מאמר חדש שפורסם החודש באגודה האמריקאית למילדות וגניקולוגיה ACOG מאיר את הנושא באור חדש ולכן יקל על הנשים את קבלת ההחלטה.
המחקר כלל 114 נשים עם עובר במצג עכוז המועמדות להיפוך חיצוני לכל הנשים בוצעה בדיקת אולטראסאונד ונאספו נתונים רבים. מתוך 114 נשים ההיפוך הצליח רק ב52 נשים ומתוכם רק 37 הצליחו ללדת ללא ניתוח, כלומר רק שליש מהנשים נהנו מההיפוך.
הם השוו נתונים רבים בין אילו שהצליחו ואילו שנכשלו כדי למצוא אילו נתונים יכולים לנבא הצלחה בהיפוך.

עובי שריר הרחם
זהו הנתון החדשני במחקר שלא היה ידוע עד כה ולא נבדק עד כה בנשים המיועדות להיפוך.
נמצא שככל ששריר הרחם עבה יותר באיזור העליון של הרחם כך סיכוי ההצלחה גדול יותר ואפילו הצליחו לחשב את הגבול. נמצא שעובי מעל 6.7 ממ' מנבה סיכוי טוב להצלחה,

כמות מי שפיר
ידוע והגיוני שככל שיש יותר מי שפיר יותר קל להפוך את העובר. כאשר כמות המיים מועטה אז אין מספיק חלל כדי לבצע את ההיפוך. כדי למדוד את כמות המיים מחלקים את הרחם ל 4 רבעים ומודדים את עומק המיים המקסימלי בכל רבע ומחברים. תוצאה מעל 12טובה להיפוך.

סוג העכוז
ישנם 3 סוגים עקריים של מצג עכוז.
עכוז אמיתי frank bfeech כאשר הרגליים מקופלות חזק ומגיעות עד הראש.
עכוז שלם complete breech כאשר הרגליים בישיבה מזרחית צמודות לעכוז.
ועכוז לא שלם כאשר למעשה הרגליים הם הקרובות לצוואר הרחם ולא העכוז.
כאשר העכוז אמיתי frank הסיכוי להצלחה הרבה יותר נמוך.

סוגים שונים של מצג עכוז

מיקום הגב של העובר
כאשר הגב כלפי מטה אחוז ההצלחה מעט יותר גבוה לעומת כאשר הגב כלפי מעלה.

מיקום השלייה
תמיד חשבו שישנה חשיבות למיקום השליה. חשבו ששליה קדמית מפריעה להיפוך. המחקר הנוכחי מראה שאין חשיבות למיקום השלייה.

לסיכום:
לפני נסיון היפוך חשוב לבצע אולטראסאונד המכוון לסימנים הנ"ל.
אם העכוז אינו frank, יש מיים בכמות מספקת ועובי קיר הרחם מעל 6,7 ממ' יש טעם לנסות היפוך. אחרת אחוז ההצלחה עוד הרבה פחות משליש מהמקרים.

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

החודש פורסמו מאמר מערכת ועוד ארבעה מאמרים מחקריים באגודה הבינלאומית לאולטראסאונד במיילדות וגניקולוגיה, הגורסים כי אבחנה של הפלה טבעית מוקדמת עלולה להיות מוטעית והריונות תקינים עלולים להיות מופלים בטעות. בעקבות מאמר המערכת, נוצר הד תקשורתי רחב באירופה וארצות הברית (קישור 1, קישור 2).

בעשור האחרון, החלה מגמה שמטרה היא להפוך את הרפואה – מאמנות למדע. לתופעה זו קוראים "רפואה מבוססת עובדות" (Evidence Based Medicine). לצורך כך, צוותים מדעים עוברים על נוהלים רפואיים ובודקים האם הם מבוססים על מחקרים ועובדות ובמידה שכן – מדרגים את רמת העובדות לפי דרגת דיוקן.

מצד אחד יש יתרון לגישה המדעית, שכן היא מבוססת על עובדות וגורמת לאחידות בגישות במרכזים הרפואיים בארצות השונות. מאידך, ישנו גם חסרון בגישה המדעית, לאור העובדה כי לוקח 20 שנה לאסוף עובדות עד שנוצר בסיס מדעי מובהק, ובזמן זה שחולף – השיטות והמכשירים אשר איתם נאספו – כבר אינם רלוונטיים.

לגבי טיפולים, אם נמתין 20 שנה לעובדות המוצקות, בינתיים חולים רבים לא יוכלו ליהנות מטכנולוגיות חדישות, כך שהדרך הטובה ביותר היא דרך הביניים המשלבת מדע ואמנות.

הפלה טבעית מוקדמת היא תופעה שכיחה ביותר ובכל יום נתקל הרופא במרפאתו וכל שכן התורן בחדר המיון במספר מקרים שכאלו. בכל מקרה צריך הרופא להתלבט בין שלוש אפשרויות: הריון תקין, לא תקין או שלא ניתן לקבוע ולכן צריך בירור ומעקב. ההחלטה במקרים אלו היא קשה, כי החלטה על הריון לא תקין מובילה להפסקת הריון ובמקרים נדירים – להפסקתו של הריון תקין.

מהם הקריטריונים לקביעת הריון לא תקין?

בשנת 1995, קבע סטוארט קמפבל (שהיה אז ממובילי האולטראסאונד בעולם), שאם מוצאים שק הריון גדול מ-2 ס"מ ללא סימני הריון בתוכו או עובר גדול מ-10 מ"מ ללא דופק והמצב נמשך ללא שינוי במשך שבוע – זוהי הוכחה להריון לא תקין.

הארגון הגניקולוגי המלכותי הבריטי RCOG, קבע: קריטריונים כנ"ל אך מספקים בעובר בגודל של 6 מ"מ ומעלה. בארגון האמריקאי אגב, המדידה היא לפי שק רק מעל 16 מ"מ או עובר ללא דופק מעל 5 מ"מ.

כפי שניתן לראות – הקריטריונים שונים ביותר ולכן מדאיגים.

מה הן העובדות שעל פיהן נקבעו הקריטריונים?

באותו ירחון בו מופיע מאמר המערכת הנ"ל, מופיע מאמר נוסף שהוא למעשה סקירת הספרות בנושא במטרה לחפש את העובדות. תוצאת החיפוש היא שכמעט ואין עובדות  מכוונות, אלא רק 8 מאמרים בנושא (בניגוד לאלפי מאמרים בנושאים אחרים) ורובם בני יותר מ-20 שנה.

במחקר שכלל 1,000 נשים, הוכח כי אם נשתמש בקריטריונים המחמירים – נטעה במקרה אחד מתוך 200 נשים (הרבה מאוד). אם נשתמש בקריטריון האמריקאי לעומת זאת – נטעה באחת מכל 25 נשים(!).

מהי מידת הדיוק של בדיקת האולטראסאונד בהריונות צעירים?

במאמר נוסף באותו ירחון, ישנה הוכחה שהטעות במדידה בהריונות כה קטים, יכולה להיות של 20% לכל כיוון. כאשר בודקים שונים התבקשו למדוד שק שקוטרו 20 מ"מ, קבלו חלק מהבודקים תוצאה של 16 מ"מ ואילו אחרים מצאו 24 מ"מ, כך שבזמן מדידה – יש לקחת בחשבון את מרווח הטעות האפשרית.

המסקנה:

ראשית, נדרשים מחקרים חדשים לפתרון הסוגיה.

יש להפעיל שיקול דעת בכל מקרה וכמובן לקחת בחשבון את כל הנתונים כמו: גיל ההריון, האם ההריון מוכח? האם בוצעה בדיקת הריון מוקדמת המוכיחה את גיל ההריון? האם רמת ה-BETA (הורמון ההריון) עולה באופן תקין? ולבסוף – האם ישנם תסמינים מחשידים נוספים כמו דימום או כאבים.

בכל מקרה של ספק, אני נוטה לעשות מעקב עד שמתקבלים נתונים חד משמעיים לאחד הכיוונים.

בתמונה המצורפת, ניתן לראות שק הריון ללא עובר. שק שכזה, אם מתגלה בשבוע השביעי להריון, הוא רמז להריון לא תקין. אך אם טעינו בגיל ההריון ואנחנו רק בשבוע החמישי, אז ישנה אפשרות שההריון תקין ובעוד שבועיים נמצא בתוכו עובר בריא עם דופק.

שק הריון ריק

מאת: ד"ר עדי דוידסון

כפי שכתבתי במאמרי הקודם, הדן בנושא אבחון צוואר רחם מקוצר:
– לידות מוקדמות מהוות כמחצית ממקרי התמותה של עוברים ותינוקות.
– אחוז הלידות המוקדמות לא השתנה כלל ב-50 השנה האחרונות.
– יש לנו כעת את הכלים למנוע כמחצית מהלידות המוקדמות ובעיקר את המוקדמות מאוד אשר הן מסוכנות יותר.

במאמרי זה, אעסוק בעיקר בנושא אפשרויות הטיפול בצוואר רחם מקוצר.

גורמי הסיכון
ישנם שני גורמי סיכון עיקריים ללידה מוקדמת והם: צוואר רחם מקוצר ולידה מוקדמת בעבר.
אם לאחר הלידה היה הריון נוסף ללא לידה מוקדמת, אזי הסיכון לכך בלידה הנוכחית פוחת בהרבה. באותו אופן, אם בהריון הקודם היה צוואר רחם מקוצר אך ללא לידה מוקדמת, גם בהריון הנוכחי הסיכון ללידה מוקדמת הוא נמוך – אפילו אם התגלה שוב צוואר מקוצר.

בשבועות הספורים שחלפו מאז מאמרי הקודם בנושא, שב ועלה הנושא במאמרים רבים המדגישים את שיבות הנושא. בירחון חודש יולי של האגודה הבינלאומית לאולטרא סאונד במיילדות וגניקולוגיה (ISUOG), הוקדשו מאמר המערכת וכמחצית המאמרים, לנושא צוואר הרחם ולידות מוקדמות.
מאמרים אלו, מדגישים את החשיבות של בדיקת אולטרא סאונד לאורך צוואר הרחם,לכל הנשים ההרות וטיפול מונע לכל אלו שנמצאו בסיכון מוגבר.

ההגיון אל מול המציאות
לעיתים קרובות בעולם הרפואה, מתגלה כי ההגיון הפוך לחלוטים מהמציאות המתגלה במחקרים. עד כה היה נהוג לבדוק אורך צוואר בנשים עם הריון
תאומים, עקב היותם בסיכון ללידה מוקדמת.
המאמרים ממליצים חד משמעית להפסיק למדוד אורך צוואר במקרה של הריון תאומים, כי בכל מקרה לא ניתן למנוע במקרה שכזה הריון מוקדם, ומאידך – ממליצים למדוד אורך צוואר בכל הנשים עם סיכון נמוך, כי שם נמצאת הקבוצה הגדולה של לידות מוקדמות, ושם נוכל למנוע כמחצית מהמקרים.

האפשרויות הטיפוליות
ישנן כיום שתי אפשרויות טיפוליות:

מתן פרוגסטרון:
הפרוגסטרון הינו הורמון טבעי המופרש אצל נשים מהשחלה לאחר הביוץ ובמידה ואין הריון, רמתו יורדת. ירידת הפרוגסטרון גורמת ליצירת דימום הווסת. במידה וישנו הריון, ממשיכה השחלה להפריש פרוגסטרון. לקראת הלידה, ישנה ירידה פתאומית ברמת הפרוגסטרון בדם האישה וזהו אחד הגורמים והסימנים לתחילת הלידה.
כבר שנים רבות משתמשים רופאי הפוריות בפרוגסטרון כדי למנוע הפלות לאחר טיפולי פוריות וכדי לשמור על העובד לאחר הפריה חוץ גופית.
ישנם תכשירים רבים כיום המכילים פרוגסטרון אך לא כולם נבדקו להתאמה למניעת לידות מוקדמות. התכשירים הנפוצים הם פרוגסטרון בטבליות לנרתיק במתן יומי או פרוגסטרון בזריקה שבועית.

קשירת צוואר:
כאשר צוואר הרחם מתקצר, נפתח מעט, או ידוע מהריון קודם על הפלה או לידה מוקדמת שהחלה ללא צירים, יתכן והגורם הוא צוואר רחם "חלש". ניתן לבצע פעולה הנקראת CERCLAGE ומשמעה לשים תפר בהרדמה כללית על צוואר הרחם כך שישמור עליו מפני פתיחה או התקצרות.

צוואר רחם עם צוואר פתוח ורחם עם Cerclage:

היתרון בפעולה הוא היותה פעולה חד פעמית ולאחר מכן ניתן לחזור למהלך הריון רגיל. אך ישנם גם חסרונות: זוהי פעולה ניתוחית בהרדמה כללית, ובמידה ומופיעים צירים, הקשר אינו יכול למנוע פתיחה ומוכרחים להסירו מייד פן יקרע צוואר הרחם.

אז איזה טיפול מתאים?

-אצל נשים עם לידה מוקדמת בעבר, ממליץ דוקטור עדי דוידסון טיפול בזריקות פרוגסטרון.
-אצל נשים עם צוואר רחם קצר מומלץ פרוגסטרון דרך הנרתיק.
-אצל נשים עם לידה מוקדמת בעבר וצוואר מקוצר מומלץ לשקול קשירת צוואר.
-אצל נשים עם תאומים אף אחד מהטיפולים הנ"ל אינו יעיל.
-כל הטיפולים השמרנים כמו מנוחה מוחלטת, "שמירת הריון" החלפת העבודה לעבודה קלה יותר וכדומה אינם עוזרים כלל.

עם התפתחות המיילדות המודרנית או כפי שהיא נקראת רפואת אם-עובר, התקדמנו מאד בנושאים רבים כמו אבחון מוקדם של תסמונת דאון, אבחון מומים בעובר, טיפול טוב נשים עם מחלות כרוניות ועוד.

בנושא חשוב אחד נכשלנו עד כה והוא מניעת לידות מוקדמות ופגות. אחוז הלידות המוקדמות לא השתנה כלל ב 50 השנים האחרונות ואפילו עלה מעט.

כיוון שהלידות המוקדמות מהווים כמחצית מהמקרים של תמותת עוברים ותינוקות, אם נצליח להפחית גורם זה אז נוכל להפחית באופן משמעותי תמותה של עוברים ותינוקות.

מה הסיבה לכישלון עד כה?

עד כה לא הייתה לנו בדיקה טובה לאבחון מוקדם של לידות מוקדמות ולא הייתה לנו תוכנית טיפול טובה למניעת לידות מוקדמות כאשר כבר חשדנו בכך.

מה השתנה בתחום?

לאחרונה חלו שינויים דרמטיים בתחום גם באבחון גם במניעה וגם בטיפול. במאמר זה אדבר רק על האבחון ובמאמר המשך אדון במניעה וטיפול.

איך מאבחנים?

מחקרים אשר נעשו לאחרונה מראים שהבדיקה היחידה היכולה לנבא לידה מוקדמת היא מדידת אורך צוואר הרחם בעזרת אולטרא סאונד. הדרך הטובה ביותר היא אולטרא סאונד פנימי דרך הנרתיק כאשר שלפוחית השתן ריקה.

בתמונה הבאה רואים מדידה של צוואר רחם ארוך ותקין:

מתי כדאי למדוד את אורך הצוואר?

בנשים עם סיכון גבוה ללידה מוקדמת מומלץ למדוד אורך צוואר כל שבועיים בין השבועות 14-24 . בנשים בסיכון נמוך מספיקה מדידה אחת בעת ביצוע הסקירה המאוחרת. בנשים המתלוננות על צירים או מחושים אחרים היכולים לנבא התחלת לידה מוקדמת בודקים את אורך הצוואר בלי קשר לשבוע ההריון. אורך צוואר הרחם הוא בממוצע 36 ממ'. כאשר צוואר הרחם קצר מ 15 ממ' בעובר יחיד או 25 ממ' בתאומים אז הסיכון ללידה מוקדמת מאד הוא גבוה. איך לטפל בנשים עם צוואר מקוצר ארחיב במאמר הבא.

האם לא מספיק למדוד אורך צוואר רק אצל נשים בסיכון גבוה?

מתוך כלל הלידות המוקדמות רק 15% היו בסיכון גבוה וב 85% זה קרה בהפתעה ללא כל גורם סיכון. הנשים בסיכון גבוה מהווים רק 3% מכלל הנשים ההרות. אם נאבחן ונטפל רק בקבוצה הקטנה שהיא בסיכון גבוה לא נצליח להשפיע על השכיחות של לידות מוקדמות ועל התמותה.

האם יש שימושים נוספים למדידת אורך צוואר?

כמו בכל בדיקה רפואית, כאשר היא מתגלית מיד מתגלים גם שימושים נוספים והם:

1. כאשר יש ריבוי מי שפיר משמעותי יכולה להיגרם לידה מוקדמת. ניתן לנקז מי שפיר בעזרת דיקור ולהפחית לחץ אך זוהי פעולה חודרנית. אם מודדים את אורך הצוואר אז ניתן לנקז רק כאשר הצוואר מקוצר.

2. כאשר יש ניתוח קיסרי בעבר ישנה דילמה מתי לבצע ניתוח חוזר (קישורים לפוסטים קודמים שלי בנושא). ככל שדוחים את הניתוח אז התינוק יותר בשל אך גם עולה הסיכון שתתפתח לידה ספונטנית וניתוח חירום. ניתן למדוד אורך צוואר בשבוע 37. אם הצוואר קצר מ 2 סמ' חייבים לקבוע תור תוך שבוע. אם הצוואר ארוך מ 3 סמ' ניתן להמתין אפילו לשבוע 39-40 . אצל נשים עם ניתוח קיסרי בעבר המעוניינות ללדת בלידה רגילה ניתן למדוד אורך צוואר בשבוע 39-40 ולהתרשם האם יש סיכוי שתתחיל לידה רגילה לבד. במידה וצוואר מעל 3 סמ' הסיכוי קטן מאד ולכן עדיף לבצע ניתוח חוזר ולא להמתין.

3. כאשר מעוניינים לבצע זירוז לידה מסיבות שונות אז מדידת אורך הצוואר יחד עם נתונים נוספים יכול לנבא את הסיכוי בהצלחת הזירוז.

4. כאשר תאריך הלידה המשוער חולף יש סכנה מוגברת לתינוק בתוך הרחם אך מצד שני יש סיכון גם בזירוז מיותר. מדידת אורך צוואר הרחם יכולה לנבא את הסיכוי להתפתחות לידה טבעית תוך שבוע כך שנוכל לשקול האם להמתין או לזרז.