לפני כחודש משרד הבריאות הוציא חוזר חדש המסכם את הפסקות ההריון בישראל (למסמך המלא – ראו למטה) ב- 20 השנה האחרונות (1990-2010). הנתונים מחזקים את העובדה כי כמות ההפלות הפרטיות הולכת וגודלת עם השנים, אך מה שמעניין במיוחד הוא הנתון לפיו יותר ויותר נשים מבצעות הפסקת הריון על ידי ההפלה התרופתית – ולכן החלטתי להרחיב ולספר עליה בפוסט זה.

לפי הנתונים, בשנת 2010 בוצעו בישראל 20,000 הפסקות הריון, מהן 40% בבתי חולים פרטיים. בעשור האחרון יש שיפור גדול באבחון מוקדם של הריונות לא רצויים, כ- 60% מתוכם אובחנו כבר לפני השבוע ה- 7 להריון. אחוז ההפלות התרופתיות הכפיל את עצמו בעשור האחרון.

מהי הפלה תרופתית?

הפלה תרופתית מבוססת על שתי תרופות הניתנות בהפרש של 48 שעות זו מזו:

• התרופה הראשונה נקראת מפיגין Mifegyne שחוסמת את ההורמונים הנחוצים להתפתחות ההריון ובכך מופסקת התפתחותו.
• התרופה השנייה נקראת ציטוטק Cytotec והיא ניתנת 48 שעות לאחר המפיגין. תרופה זו גורמת להתכוצות הרחם ולפליטת התוכן שלו. פליטה זו מלוות בדימום והתכווצויות כמו מחזור חזק . הפלה תרופתית חוסכת פעולה כירורגית בתוך הרחם המבוצעת בהרדמה כללית.

פרטים נוספים על המפיגין ניתן למצוא באתר הפלות.

היכן ניתן להשיג את המפיגין?

לא ניתן לקנות את המפיגין בבתי מרקחת. את המפיגין ניתן לקבל רק בבתי חולים ומרפאות המאושרים לביצוע הפסקות הריון. התהליך חייב להיות מלווה ע"י צוות רפואי.

מהו התהליך?

לתהליך יש 4 שלבים:

1. שלב ראשון: מייד עם גילוי ההריון יש לפנות לרופא, לבצע בדיקת US לאישור תקינות ההריון וקביעת גיל ההריון. הרופא יציג את האפשרויות להפסקת הריון ואת היתרונות והחסרונות של כל שיטהבהתאמה אישית והמטופלת תבחר את השיטה המתאימה לה. במידה וההריון צעיר מ 7 שבועות, ניתן לבחור במפיגין. כמו כן, צריך לבדוק סוג דם כי נשים בעלות סוג דם שלילי יצטרכו לקבל זריקת חיסון הנקראת אנטיD כדי למנוע סיבוכים בהריונות הבאים.
2. שלב שני: נפגשים בבית החולים, עוברים וועדה להפסקת הריון (יש לציין כי לפי נתוני משרד הבריאות, הוועדה אישרה עד כה 97% מהפניות) ולאחר לקיחת המפיגין ניתן להשתחרר.
3. שלב שלישי : פונים שוב לבית החולים מקבלים ציטוטק ונשארים להשגחה ל- 3-4 שעות. בזמן זה מופיע לרוב דימום וההריון נפלט.
4. שלב רביעי: פגישה נוספת המיועדת לבדיקת US כדי לוודא שהכל נפלט. במידה ונותרו שאריות, ניתן לחזור על הציטוטק או להמתין. רק במקרים מועטים (כ 2%) יש צורך בהשלמת הפעולה בהרדמה כללית, וגם במקרים אילו כיוון שהצוואר פתוח ורוב החומר כבר נפל הפעולה קלה בהרבה מהפלה כירורגית.

מה היתרונות בביצוע הפעולה באופן פרטי?

• ליווי לאורך כל התהליך עי רופא אחד
• זמינות טלפונית ואישית במקרה של שאלות דחופות
• ביצוע הוועדה ולקיחת הכדור באותו המפגש וכך נחסך יום נוסף
• עלות פרטית שאינה גבוהה יותר מהעלות הציבורית

למידע נוסף: לחצו כאן לפוסט שלי בנושא הפלה פרטית.

דוקטור עדי דוידסון – הפסקת הריון על פי החוק 1990-2010 – מסמך של משרד הבריאות

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

החודש פורסמו מאמר מערכת ועוד ארבעה מאמרים מחקריים באגודה הבינלאומית לאולטראסאונד במיילדות וגניקולוגיה, הגורסים כי אבחנה של הפלה טבעית מוקדמת עלולה להיות מוטעית והריונות תקינים עלולים להיות מופלים בטעות. בעקבות מאמר המערכת, נוצר הד תקשורתי רחב באירופה וארצות הברית (קישור 1, קישור 2).

בעשור האחרון, החלה מגמה שמטרה היא להפוך את הרפואה – מאמנות למדע. לתופעה זו קוראים "רפואה מבוססת עובדות" (Evidence Based Medicine). לצורך כך, צוותים מדעים עוברים על נוהלים רפואיים ובודקים האם הם מבוססים על מחקרים ועובדות ובמידה שכן – מדרגים את רמת העובדות לפי דרגת דיוקן.

מצד אחד יש יתרון לגישה המדעית, שכן היא מבוססת על עובדות וגורמת לאחידות בגישות במרכזים הרפואיים בארצות השונות. מאידך, ישנו גם חסרון בגישה המדעית, לאור העובדה כי לוקח 20 שנה לאסוף עובדות עד שנוצר בסיס מדעי מובהק, ובזמן זה שחולף – השיטות והמכשירים אשר איתם נאספו – כבר אינם רלוונטיים.

לגבי טיפולים, אם נמתין 20 שנה לעובדות המוצקות, בינתיים חולים רבים לא יוכלו ליהנות מטכנולוגיות חדישות, כך שהדרך הטובה ביותר היא דרך הביניים המשלבת מדע ואמנות.

הפלה טבעית מוקדמת היא תופעה שכיחה ביותר ובכל יום נתקל הרופא במרפאתו וכל שכן התורן בחדר המיון במספר מקרים שכאלו. בכל מקרה צריך הרופא להתלבט בין שלוש אפשרויות: הריון תקין, לא תקין או שלא ניתן לקבוע ולכן צריך בירור ומעקב. ההחלטה במקרים אלו היא קשה, כי החלטה על הריון לא תקין מובילה להפסקת הריון ובמקרים נדירים – להפסקתו של הריון תקין.

מהם הקריטריונים לקביעת הריון לא תקין?

בשנת 1995, קבע סטוארט קמפבל (שהיה אז ממובילי האולטראסאונד בעולם), שאם מוצאים שק הריון גדול מ-2 ס"מ ללא סימני הריון בתוכו או עובר גדול מ-10 מ"מ ללא דופק והמצב נמשך ללא שינוי במשך שבוע – זוהי הוכחה להריון לא תקין.

הארגון הגניקולוגי המלכותי הבריטי RCOG, קבע: קריטריונים כנ"ל אך מספקים בעובר בגודל של 6 מ"מ ומעלה. בארגון האמריקאי אגב, המדידה היא לפי שק רק מעל 16 מ"מ או עובר ללא דופק מעל 5 מ"מ.

כפי שניתן לראות – הקריטריונים שונים ביותר ולכן מדאיגים.

מה הן העובדות שעל פיהן נקבעו הקריטריונים?

באותו ירחון בו מופיע מאמר המערכת הנ"ל, מופיע מאמר נוסף שהוא למעשה סקירת הספרות בנושא במטרה לחפש את העובדות. תוצאת החיפוש היא שכמעט ואין עובדות  מכוונות, אלא רק 8 מאמרים בנושא (בניגוד לאלפי מאמרים בנושאים אחרים) ורובם בני יותר מ-20 שנה.

במחקר שכלל 1,000 נשים, הוכח כי אם נשתמש בקריטריונים המחמירים – נטעה במקרה אחד מתוך 200 נשים (הרבה מאוד). אם נשתמש בקריטריון האמריקאי לעומת זאת – נטעה באחת מכל 25 נשים(!).

מהי מידת הדיוק של בדיקת האולטראסאונד בהריונות צעירים?

במאמר נוסף באותו ירחון, ישנה הוכחה שהטעות במדידה בהריונות כה קטים, יכולה להיות של 20% לכל כיוון. כאשר בודקים שונים התבקשו למדוד שק שקוטרו 20 מ"מ, קבלו חלק מהבודקים תוצאה של 16 מ"מ ואילו אחרים מצאו 24 מ"מ, כך שבזמן מדידה – יש לקחת בחשבון את מרווח הטעות האפשרית.

המסקנה:

ראשית, נדרשים מחקרים חדשים לפתרון הסוגיה.

יש להפעיל שיקול דעת בכל מקרה וכמובן לקחת בחשבון את כל הנתונים כמו: גיל ההריון, האם ההריון מוכח? האם בוצעה בדיקת הריון מוקדמת המוכיחה את גיל ההריון? האם רמת ה-BETA (הורמון ההריון) עולה באופן תקין? ולבסוף – האם ישנם תסמינים מחשידים נוספים כמו דימום או כאבים.

בכל מקרה של ספק, אני נוטה לעשות מעקב עד שמתקבלים נתונים חד משמעיים לאחד הכיוונים.

בתמונה המצורפת, ניתן לראות שק הריון ללא עובר. שק שכזה, אם מתגלה בשבוע השביעי להריון, הוא רמז להריון לא תקין. אך אם טעינו בגיל ההריון ואנחנו רק בשבוע החמישי, אז ישנה אפשרות שההריון תקין ובעוד שבועיים נמצא בתוכו עובר בריא עם דופק.

שק הריון ריק

לפני כשבוע וחצי, שודר בטלויזיה סרטה של צופית גרנט, "למה לא סיפרת לי". הסרט עסק בתופעת ההריונות בקרב קטינות, ובוחן את השלכותיהם של שני סוגי ההחלטות: הפסקת ההריון ולידה.

בתור רופא ותיק בתחום, במשך 28 שנות עבודתי פגשתי קטינות רבות אשר הגיעו אליי עם הריון לא רצוי, אך כמעט תמיד הן בקשו מידע על הפסקת הריון. והפלה פרטית במקרים הבודדים בהם נתקלתי בכאלו אשר התלבטו לגבי המשך ההריון, המחשבה נבעה בדרך כלל מההרגשה שבעזרת ההריון הן ימנעו מבן הזוג לעזוב אותן, ובעזרת נישואי בוסר הן יוכלו לעזוב בית אשר בחוויתן הוא קשה, ולצאת לחופשי לעולם הבוגר מבלי לדעת שגם שם ישנם קשיים ואפילו גדולים יותר. במקרים כאלו אני מנסה לברר מדוע היא חושבת שהיא כשרה להיות אם בגיל כה צעיר ומעמיד אותה על כל הקשיים והתסריטים האפשריים.
כיוון שהוועדה מאשרת לקטינות הפסקת הריון גם בחודשים מתקדמים הרוב המוחלט מעדיף אפשרות זו.

אציין מקרה חריג בהחלט שנתקלתי בו, כאשר הגיעה אלי קטינה המלווה באחותה הבוגרת והתלוננה על כאבי בטן ומחזור לא סדיר]. בבדיקה מצאתי כי היא בחודש התשיעי וכבר החלה בתהליך הלידה. פיניתי את הקטינה לחדר לידה, כאשר היא ילדה עוד באותו היום והילוד נשלח לאימוץ.

למה לא סיפרת לי

מבחינת נקודת המבט שלי על הסיטואציה, לדעתי תמיד חשוב לספר להורים או לפחות לאחד מהם. כאשר מגיעה אלי קטינה ומתלבטת האם לספר להורים אני תמיד ממליץ לה לשתף. כמובן, חשוב להדגיש, שישנם מגזרים וחברות, בהם שיתוף ההורים או מכרים עשוי להוות סכנה לחייה או לבן זוגה של הקטינה, על כן, אני דואג לודא מה הרקע שלה בכדי שלא להמליץ לה לעשות דבר שיפגע בה.

כאשר הפחד הוא מעונש או כעס של ההורים אני תמיד ממליץ לשתף ולהתמודד עם הכעס כי לאחר שלב הכעס לרוב מגיע שלב הקבלה והתמיכה. אני מסביר להן שאם הדבר יתגלה לאחר מכן, הנתק עם ההורים יהיה גדול יותר מאשר אם ישתפו בזמן אמת.

הסברה, מניעה ופרסום שקרי

בשנים האחרונות, למרות הנגישות הרבה יותר למידע והפתיחות המדומה בשיתוף בנושאי מין, אני מבחין בעליה במספר הקטינות אשר נכנסות להריון לא רצוי.

כמובן שמדובר באבסורד לאור העובדה כי בישראל ישנה נגישות טובה יותר לשרותי רפואת נשים ללא עלות ובסודיות. דווקא הגישה הקלה למידע באינטרנט הוא בעוכרינו ולא בעדינו. אמצעי המניעה היחיד המאפשר מניעת הריון טובה הינו תכשיר הורמונלי (גלולות, מדבקות, נובה רינג). ישנו מידע רב וסותר ברשת לגבי סיכונים ותופעות לוואי מבלי יכולת לסנן סיכון מול תועלת וזה מפחיד את הנערות. המידע ברשת הינו מגמתי ולא מאוזן. החברה המשווקת את ה"גלולה שאחרי"(פוסטינור) עשתה קמפיין אגרסיבי ביותר ומטעה עד כדי שאין נערה אחת שלא שמעה על האופציה הזאת. הגלולה שאחרי לא רק שאינה מונעת הריון באחוז גבוה היא גם משבשת את המחזור וגורמת לדימומים כך שנערה שכבר רוצה להיזהר עלולה לחשוב שהדימום שהיה בעקבות הפוסטינור הינו מחזור ולהרות אז. ניתקלתי כבר בנערות רבות אשר הרו למרות לקיחת פוסטינור.
לאור האינטרסים של חברות התרופות וגורמים אינטרסנטיים אחרים, הצעד הכי חשוב הוא מניעה הסברתית. על ההורים לוודא שלבנות שלהן יגיע מידע נכון ושיהיה רופא נשים אשר איתו יוכלו להתייעץ גם למניעה וגם בעת צרה.

בנוסף, צריך להעלות את המודעות במסגרת בתי הספר. במשך שנים רבות העברתי הרצאות על מיניות בבתי ספר תיכוניים וגם בחטיבות הביניים. לכל גיל יש להתאים את הידע בהתאם לגילו.

הסברתי לנוער שאם במזל עסקו ביחסי מין ללא אמצעי מניעה ולא הופיע הריון, אין משתמע מכך שהם יודעים להיזהר והטכניקות שהם נוקטים הן נכונות אלא הריון הוא אירוע מקרי אשר לא תמיד קורה בעקבות אירוע בודד אך לאורך זמן זה תמיד יקרה וכל הטכניקות הטבעיות אולי יעקבו במקצת אך לא ימנעו.

סיכום

מאז השימוש בהפסקות הריון תרופתיות (מפיגין), הסיכון בהפסקות הריון בגיל צעיר ירד מעט, אך אלו יעילות רק עד 3 שבועות לאחר האיחור בוסת.במידה והנערה לא מספיקה להגיע לועדה בזמן, ישנו צורך בהפלה כירורגית, אשר עשויה להיות מסוכנת לקטינות, לאור העובדה שצוואר הרחם עודנו צר וישנו סיכוי לטראומה כאשר מנסים להרחיבו לצורך הכנסת מכשירים פנימה. אך לעומת זאת, הריון ולידה לפני גיל 18 מעלים את הסיכון לכל סיבוכי ההריון כמו רעלת הריון קשה, לידה מוקדמת, האטה בהתפתחות העובר, לידה טראומטית ועוד.

שמרו על תקשורת טובה עם הבנות (וגם עם הבנים שלכם), דאגו להסברה טובה בבית ובבית הספר ולכך שתמיד יהיה להם לאן לפנות בעת הצורך. במידה ובכל זאת נתקלתם בבעיה, אני כאן בשבילכם.

אתמול יצא לי לקרוא כתבה שפורסמה ב YNET בנוגע להתייקרותם של ההפלות בבתי חולים ציבוריים. ההחלטה על העלאת המחירים נקבעה על ידי ועדה בין משרדית שבה נציגי משרד הבריאות ומשרד האוצר. אחד הגורמים המעורבים בעבודת הוועדה הדגיש כי "הסיבות להעלאת המחירים הן רפואיות וכלכליות, ולא סיבות חברתיות או אידאולוגיות". עוד נמסר ממשרד הבריאות כי העלאת המחיר נעשתה "במסגרת קביעת מחירי שירותים בהתאם לעלותם על מנת לשפר את נגישות השירותים, זמינותם ואיכותם".

מאת: ד"ר עדי דוידסון

הכתבה מספרת שראשית יש לעבור וועדה להפסקת הריון ולעמוד בקריטריונים אשר קבע החוק. לאחר שעוברים את הוועדה, אם ההפלה מאושרת עקב גורם רפואי, מומים לעובר, או קטינה מתחת לגיל 19 – אז הפסקת ההריון תבוצע ללא עלות. בכל שאר המקרים (שהם הרוב המכריע) ההפלה הינה בתשלום, אשר כמעט הוכפל לאחרונה מ- 1400 ל 2600 שח'.

הכתבה גם מספרת שמי שרוצה לחמוק מהוועדה ומהביורוקרטיה של בי"ח ציבורי, אז האופציה השנייה היא הפסקת הריון לא חוקית בעלות גבוהה של יותר מ 4000 שח'.

הפלה פרטית – בהתאם לחוק ובסטנדרטים רפואיים קפדניים

הכתבה שכחה לציין את דרך הביניים שהיא הפלה פרטית חוקית בבית חולים פרטי המוכר ומפוקח ע"י משרד הבריאות וכל פעולה בו נרשמת ומתבצעת גם בהתאם לחוק וגם בסטנדרטים רפואים קפדנים.

היכן ואיך מתבצעת הפסקת הריון חוקית?

ישנם בארץ מרכזים רפואיים פרטיים (בעיקר בערים הגדולות) אשר מוכרים במשרד הבריאות כבתי חולים ויש להם רשיון להפעלת חדר ניתוח. במרכזים הפרטיים, המטופלת בוחרת אישית את הרופא המטפל ורק הוא ילווה אותה בתהליך – החל מהאיבחון, וכלה בבדיקות זכאותה והפנייתה לוועדה להפסקת הריון, ביצוע אישי של הפעולה, ולבסוף מעקב צמוד לאחר מכן לשלילת סיבוכים.

בנוסף, המרכזים הרפואיים הפרטיים מקפידים על כך שלמטופלת יתלווה הסבר וליווי על התאמת אמצעי מניעה כדי למנוע את הפעם הבאה. הוועדה מתכנסת בנפרד עבור כל מטופלת כשעה לפני מועד ההפלה הפרטית ולכן אין צורך לבוא ביום נפרד לוועדה ויום אחר לפעולה. למותר לציין שבדרך זאת גם שמירת הפרטיות של המטופלות הינה מקסימלית.

הפלה פרטית וחוקית במרפאה פרטית – ציוד מלא למירב הבטיחות

בניגוד להפסקות הריון המבוצעות במרפאת הרופא, בבית חולים פרטי מבוצעת ההפלה להפסקת ההריון בחדר ניתוח אמיתי המצוייד לביצוע הרדמה בבטיחות גדולה. בנוסף, קיים כל הציוד הנדרש למניעת סיבוכים והטיפול בהם.

עלות הפלה פרטית חוקית

וההפתעה הגדולה היא, שלמרות כל היתרונות שמניתי, העלות בבית חולים פרטי אינה שונה בהרבה מהעלות בבית חולים ציבורי.

הכותב הוא מומחה לרפואת אם-עובר, ד"ר עדי דוידסון

הפלה טבעית היא אירוע של אובדן הריון במהלך השבועות הראשונים להריון. נשים רבות עוברות הפלה טבעית ומדובר באירוע שכיח ביותר. הסיבות להפלה טבעית הן רבות ומגוונות, אך יש  להדגיש כי לרוב הסיבות הגורמות להפלה טבעית אינן בשליטתנו, וכל ניסיון "להאשים את עצמנו" בהפלה הטבעית יהיה לא נכון וחסר ביסוס.

בדיקת אולטרה-סאונד במהלך השבוע ה- 7 של ההריון מאפשרת בד"כ לזהות דופק אצל העובר, ואז גם יורדת באופן משמעותי ההסתברות להפלה טבעית. אובדן של הריון לאחר 20 שבועות, אינו מוגדר כהפלה טבעית.

3 סוגים של הפלות טבעיות

הפלות טבעיות בשליש הראשון להריון מתחלקות ל- 3 סוגים עיקריים:

1. הפלה שלמה –  בה כל תוכן ההריון (העובר השק והשלייה) נפלטו בשלמותם, והרחם ריק.

2. הפלה בלתי שלמה – בה תוכן ההריון נפלט בחלקו אך בחלל הרחם עדיין יש חומר שלא נפלט (עובר או שליה)

3. הפלה נדחית – מתבטאת בעובר ללא דופק או בשק הריוני עם שלייה ללא עובר. המצב מתגלה בבדיקת אולטרא סאונד שגרתי מבלי שהחל כל תהליך של הפלה.

מדוע בעבר רוב ההפלות היו בלתי שלמות?

בעבר הרחוק יותר רוב ההפלות היו הפלות בלתי שלמות, שכן רוב הנשים לא ביצעו אולטרא סאונד שגרתי בשליש הראשון, ופנו לרופא או חדר מיון רק כאשר החל  דימום.

בימינו, רוב הנשים עוברות שתי בדיקות אולטרא סאונד בשליש הראשון: הראשונה  – מייד עם הביקור הראשון אצל רופא הנשים כדי לוודא את גיל ההריון ותקינותו, והשנייה  – בעת ביצוע בדיקת שקיפות עורפית.

עקב זאת מאובחנים רוב מקרי ההפלות עוד בטרם החל דימום וההפלה נהפכה לבלתי שלמה. בין אובדן הדופק העוברי ועד להתפתחות הפלה טבעית יכולים לחלוף אפילו 4 שבועות.

מהו הטיפול המועדף בהפלה נדחית?

עד לאחרונה הטיפול המועדף בהפלה נדחית היה ריקון  חלל הרחם בהרדמה כללית. פעולה זאת הינה טכניקה בטוחה, אך כרוכה באשפוז ופעולה חודרנית.

טבליות מיזופרוסטול

לאחרונה נכנס טיפול חדש. מדובר בתרופה הנקראת מיזופרוסטול (ציטוטק), אשר שמשה בשנים האחרונות כחלק מהטיפול התרופתי בהפלה מלאכותית (בהצלחה רבה ובבטיחות טובה).
ניתן לתת תרופה  זאת בדרכים שונות אך הדרך היעילה והבטוחה ביותר היא בטבליות לנרתיק.

מחקרים עדכניים  מראים על הצלחה של 75-80% וגם במקרים אשר לא הייתה בהם הצלחה מלאה, ובכל זאת היה צורך לבצע ריקון בהרדמה כללית, הפעולה הייתה הרבה יותר קלה כי צוואר הרחם היה כבר פתוח.

מהן תופעות הלוואי?

תופעות לוואי  עיקריות הן כאבים ודימום. הכאבים נובעים מעצם התכווצות הרחם במטרה לפלוט  את תוכנו והדימום נובע מתהליך ההפלה. חסרון נוסף הוא הצורך בליווי רפואי צמוד בימים הראשונים כדי לוודא הצלחת התהליך ולשלול תופעות לוואי.

ניתן לבצע את הטיפול הנ"ל בכל הריון שאינו עולה על 12 שבועות ובתנאי שהאישה בריאה ואין לה מחלות רקע אשר לא מאפשרות שימוש בתרופה.

לפני שבוע הוקרן בערוץ 10 סרטה הדוקומנטרי של אורנה בן דור – "המרשם לילד המושלם". במהלך הסרט נטען כי הישראלים מבצעים את מספר הבדיקות הרב ביותר במהלך ההריון ונמצאים במקום הראשון בעולם בהפלות פרטיות יזומות, חלקן בגלל מומים אסתטיים.

צפיתי בסרט ואני חייב לציין שהייתי המום עד כמה המידע בחלקו האחד לגמרי לא מדוייק, ובחלקו האחר מציג תמונה לא מאוזנת ומעוותת, הנכונה רק לגבי פלח קטן מהאוכלוסייה ולחלוטין לא מייצגת את מה שקורה בישראל. כרופא העובד כ- 25 שנה בשתי קופות חולים, בבית חולים ציבורי וגם במגזר הפרטי, באיזורים גיאוגרפים מגוונים ועם אוכלוסיות שונות, אני מכיר את המציאות בשטח ורוצה לשתף אתכם במידע זה.

ירידה של 30% בהפלות עקב חשד למום

הכתבה מקשרת בין הנתון של 50,000 הפלות פרטיות בישראל בשנה לבין ריבוי הבדיקות האבחנתיות ונטייה לבצע הפלות אפילו במומים קלים. הצופה בכתבה מקבל את הרושם כי מתבצעות בשנה עשרות אלפי הפלות רק בגלל מומים קלים או חשד למום, ולא כך הדבר. לפי פרסומי משרד הבריאות רק 17% מההפלות הפרטיותהמבוצעות קשורות לבריאות העובר, ורק 6% מבוצעות לאחר שבוע 13, כלומר בעקבות הבדיקות האבחנתיות.

רוב ההפלות הפרטיות המבוצעות עקב מום בעובר, הן בעקבות מום קשה וחד משמעי, ורק מקצתן הן בעקבות מום קל. בנוסף מראה הדוח הנ"ל שמ- 1990 ועד היום במשך יש ירידה ב 30% בהפלות המבוצעות עקב חשד למום בעובר. ב 20 שנה האחרונות חלה התקדמות עצומה גם בטכנולוגיה של המכשור המשמש לאבחון, גם בידע הרפואי שלנו באבחון מוקדם, וגם בנגישות הבדיקות המתוחכמות לאוכלוסיות רבות אשר לא התאפשר להן בעבר להשתמש בטכנולוגיות אילו. ולמרות זאת מספר ההפלות הלך וקטן – משמע הבדיקות יכולות לאשר תקינות ולהרגיע ולא רק למצוא ממצאים ולהלחיץ.

מה עושים במקרה של אבחון מום?

במהלך עבודתי יצא לי פעמים רבות למצוא מומים בסקירת מערכות. השיחה שלאחר הסקירה קשה מאד גם לבני הזוג אך גם לרופא. אני מנסה להביא לבני הזוג עד כמה שאפשר באופן אובייקטיבי את תיאור המום. מה תהיה השפעתו על הילד ומה הסיכונים. אני מפנה אותם למומחה בתחום לחוות דעת נוספת. אם לדוגמא הממצא מלמד על מום בלב אני מפנה לקרדיולוג ילדים המתמחה גם בעוברים כדי שיוכל לתת להם הערכה מפורטת יותר לגבי המשמעות וסיכויי החלמה. בנוסף, אני מפנה אותם לבדיקות נוספות בהתאם לצורך כמו ניקור מי שפיר ועוד.

לאחר גמר העיבוד אני עוזר לזוג לגבש החלטה לגבי המשך ההריון, או במקרים הקשים הפסקת ההריון. אני עוזר אך לא מחליט במקומם. משתדל מאד לא לערב את מערכת האמונות שלי והערכים שלי בהחלטה, אלא להתאימה לזוג. אכן נתקלתי בזוגות אשר רצו הפסקת הריון על מום קל (המינוח מום קל אינו נכון כי לזוג זה תמיד קשה), אך מאידך כבר ראיתי זוגות שהחליטו לא להפסיק הריון בעקבות מום קשה ולהתמודד עם ההשלכות. לא תמיד הסכמתי עם החלטת הזוג, אך תמיד כיבדתי אותה וניסיתי להבין אותה.

בדיקות מוקדמות – מאות ולא אלפי שקלים

בכתבה הוצגו נשים ישראליות באופן המשתמע שהן מבצעות עודף בדיקות ומשקיעות סכומי כסף גדולים כדי להגיע לילד המושלם. תמונה זאת רחוקה מאד מהמציאות. עד לפני מספר שנים, כאשר הבדיקות לא היו מסובסדות על ידי הביטוחים המושלמים, מרבית הנשים בארץ לא עשו אפילו את המינימום הנדרש. כיום כאשר סל הבדיקות לנשים הרות הורחב מאד ברוב הקופות גדל מאד אחוז הנשים המבצע בדיקות מתקדמות, אך עדיין זה לא מגיע לאחוז הרצוי.

בכתבה שכחו לציין את עשרות הרופאים המבצעים את הבדיקות במסגרת הקופות והביטוחים המשלימים. רופאים אילו מיומנים בביצוע הבדיקות, עברו סלקציה קפדנית דרך הקופות  – הן על פי הידע המקצועי שלהם והן על פי הציוד המתקדם שברשותם. בנוסף, רופאים אלה עוברים בקרת איכות מתמדת. רוב נשות ישראל יכולות לבצע את כל הבדיקות המתקדמות במסגרות אילו ולסיים אותן במאות שקלים בודדים ולא באלפי שקלים רבים כפי שהוצג בכתבה.

לסיכום: המירוץ אחרי הילד המושלם צריך לכלול בתוכו מעקב הריון מסור וקפדני ע"י רופא אישי מיומן. לא מספיק לוודא שאין מומים ע"י בדיקות מתוחכמות, אלא צריך לוודא את כל הדבר הקטנים כמו סוכר תקין, מניעת רעלת הריון, לידה מוקדמת, צמיחה איטית מידי של העובר וכדומה. נתקלתי כבר בנשים אשר עשו את כל הבדיקות המתוחכמות, אך התרשלו בביצוע הבדיקות הפשוטות והבסיסיות ושם המכשלה.