הפרשה האחרונה שמסעירה את שוק התרופות בארץ הוא שינוי שנעשה, מבלי לידע את הציבור, בתרופה אלטרוקסין, המטפלת בתת-פעילות בלוטת התריס (תירואיד). כתוצאה מהשינוי דווח על כך שחולים רבים משתמשי התרופה חשו תופעות לוואי ומצבם הבריאותי הלך והתדרדר.

כפי שדווח ב- YNET, נציגי חברת פריגו, שמפיצה את האלטרוקסין, אמרו בתגובה כי ההרכב החדש של התרופה, שנוצר לפני 8 חודשים, נוגע למרכיבים הלא פעילים בלבד. בתצורה החדשה המרכיב הפעיל נותר ללא שינוי ובאותה כמות כמו בתצורה הישנה. זה לא מנע מהגשת שתי תביעות ענק ייצוגיות, אחת מהן על סך של למעלה מ-3.6 מיליארד שקלים, נגד משווקת התרופה אלטרוקסין, בטענה כי שינוי בתכולת התרופה ללא ידיעת החולים, גרם לתופעות לוואי רבות.

יש לציין כי לא רק החולים לא ידעו על השינוי בהרכב התרופה, אלא גם אנחנו הרופאים, שמענו על כך לראשונה מאמצעי התקשורת. עד עכשיו לא קיבלתי כל מכתב מגורם רפואי המסביר מהו השינוי וכיצד צריך להתייחס איליו, וזאת למרות שאני מטפל בנשים הרות רבות הלוקחות אלטרוקסין.

מהי תת-פעילות בלוטת התריס?

בלוטת התריס (תירואיד) ממוקמת בצוואר ושולטת משם על חילוף החומרים בגוף. הבלוטה נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הממוקמת בגולגולת והיא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4 ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האלו מופרשים בצורה מוגברת, מתרחשת תופעה של פעילות יתר (הנקראת: יתר-פעילות של בלוטת התריס), וכאשר רמת הפעילות היא מתחת לנורמה, מתרחשת תופעה של תת-פעילות (הנקראת: תת-פעילות בלוטת התריס).

בלוטת יותרת המוח מפרישה הורמון המזרז את בלוטת התריס ונקרא TSH. בין שתי הבלוטות ישנו משוב ישיר. כאשר רמת התירואיד עולה, רמת ה TSH יורדת ולהפך – כאשר רמת התירואיד יורדת, ה TSH עולה במטרה לדרבן את התירואיד להפריש עוד הורמונים. במצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, הגוף מזהה כאויב חלק מסוים בתוך התא של בלוטת התריס. כתוצאה מכך המערכת החיסונית תוקפת את התאים וגורמת להרס הדרגתי של הבלוטה.

הטיפול באלטרוקסין מטרתו לספק לגוף את ההורמונים החסרים להם כתוצאה בפעילות נמוכה של בלוטת התריס. כאשר המינון נכון אז נצפה בירידה של רמות ה TSH לנורמה (כי בלוטת יותרת המוח לא מבדילה בין אלטרוקסין מבחוץ או ממקור פנימי) ובנוסף בלוטת התריס תחזור לייצור כפי יכולתה ולא במאמץ יתר כפי שהיה קודם.

מינון התרופה בקרב נשים בהריון

כפי שכתבתי כאן לפני למעלה משנה, תפקוד תקין של בלוטת התריס חשוב לתקינות ההריון. במצב של הריון אסור לחכות לגילוי תופעות של תת-פעילות בלוטת התריס, כדי להתחיל בטיפול התרופתי. הסימן הראשון לכך שהבלוטה אינה מתפקדת בתפוקה מלאה הוא עלייה בהורמון ה TSH. כבר כאשר יש עלייה ב- TSH אצל אישה הרה, מומלץ לה לקחת כדורי אלטרוקסין ולהמשיך לבדוק את מצב ה- TSH, כדי לוודא שהיא מקבלת את המינון הנכון.

כאמור, לטענת חברת התרופות, השינוי היה רק בחומר הלא-פעיל שבתרופה ואילו החומר הפעיל (שהוא "התרופה" עצמה) נשאר זהה בהרכבו ובכמותו. לכן, לכאורה לא חל כל שינוי – אך אין הדבר כך. מה שקובע הוא לא כמה מיליגרמים יש בתרופה, אלא כמה מיליגרמים נספגים לדם ומגיעים למקומות הנכונים. כאשר משנים את החומרים הלא-פעילים בתרופה משתנים גם אחוז הספיגה ומהירות הספיגה של התרופה וכך המינון אשר מגיע לדם הוא שונה.
למעשה, האלטרוקסין החדש אינו מכיל חומרים מזיקים, אלא רק יש בו מינון נמוך יותר מההרכב הישן של התרופה. כלומר, 100 מג' מהכדורים החדשים הם פחות מ 100 מג' מהכדורים הישנים. העניין הוא שאיננו יודעים כמה פחות, ואולי אפילו זה אינדיבידואלי.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי אנחנו לא מאזנים את מצב האישה ההרה לפי מספר המיליגרמים שיש בתרופה, אלא לפי רמת ה- TSH. כלומר, אנו מעלים את מינון עד לקבלת רמה רצויה של TSH. כאשר המינון משתנה, יש לכך השפעה איטית והדרגתית, כך שיש טעם לבדוק שוב TSH רק אחרי 6-8 שבועות – אחרת לא נידע מהו השינוי האמיתי.

לסיכום

ישנן ארבע סיבות עיקריות מדוע נשים הרות שנוטלות אלטרוקסין יכולות להירגע:

• למרות שאיזון בלוטת התריס חשוב מאד בהריון, דווקא נשים הרות צריכות לדאוג פחות, כי בהריון אנו עוקבים אחרי רמת ה- TSH לעיתים קרובות יותר יחסית לכלל האוכלוסיה
• הסיכוי לחוסר איזון קיצוני קטן יותר, לעומת נשים לא-הרות שלוקחות שנים את אותו המינון כמעט ללא מעקב
• טווח הנורמה הוא רחב מאוד, ולרוב, גם אם ישנם שינויים באיזון, הם עדיין הם בתוך הנורמה
• רוב הנשים ההרות החלו את הטיפול וההריון כבר עם התרופה החדשה והן עברו איזון לפי התרופה החדשה

חודשי ההריון מלאים בתהליכים גופניים, נפשיים, הורמונלים וזוגיים. בתקופה זו ההורמונים יכולים לחולל נפלאות לחשק המיני של האישה, אבל באותה מידה גם יכולים ליצור תחושה של דכדוך ולדכא את היצר. באופן כללי, הריון יכול להוריד את החשק להרבה מהנאות החיים כולל סקס, לכן מדובר בסוגיה שעבור זוגות רבים מהווה אתגר לא קטן.

יש להדגיש כי כל פעילות גופנית הגורמת להנאה מינית נחשבת מבחינתי ליחסי מין, בלי קשר אם יש או אין חדירה לנרתיק. לכן אתייחס בנפרד לקיום יחסי מין בהם מתבצעת חדירה לבין מצב בו לא מתבצעת חדירה.

המשך…