לפני כחודש משרד הבריאות הוציא חוזר חדש המסכם את הפסקות ההריון בישראל (למסמך המלא – ראו למטה) ב- 20 השנה האחרונות (1990-2010). הנתונים מחזקים את העובדה כי כמות ההפלות הפרטיות הולכת וגודלת עם השנים, אך מה שמעניין במיוחד הוא הנתון לפיו יותר ויותר נשים מבצעות הפסקת הריון על ידי ההפלה התרופתית – ולכן החלטתי להרחיב ולספר עליה בפוסט זה.

לפי הנתונים, בשנת 2010 בוצעו בישראל 20,000 הפסקות הריון, מהן 40% בבתי חולים פרטיים. בעשור האחרון יש שיפור גדול באבחון מוקדם של הריונות לא רצויים, כ- 60% מתוכם אובחנו כבר לפני השבוע ה- 7 להריון. אחוז ההפלות התרופתיות הכפיל את עצמו בעשור האחרון.

מהי הפלה תרופתית?

הפלה תרופתית מבוססת על שתי תרופות הניתנות בהפרש של 48 שעות זו מזו:

• התרופה הראשונה נקראת מפיגין Mifegyne שחוסמת את ההורמונים הנחוצים להתפתחות ההריון ובכך מופסקת התפתחותו.
• התרופה השנייה נקראת ציטוטק Cytotec והיא ניתנת 48 שעות לאחר המפיגין. תרופה זו גורמת להתכוצות הרחם ולפליטת התוכן שלו. פליטה זו מלוות בדימום והתכווצויות כמו מחזור חזק . הפלה תרופתית חוסכת פעולה כירורגית בתוך הרחם המבוצעת בהרדמה כללית.

פרטים נוספים על המפיגין ניתן למצוא באתר הפלות.

היכן ניתן להשיג את המפיגין?

לא ניתן לקנות את המפיגין בבתי מרקחת. את המפיגין ניתן לקבל רק בבתי חולים ומרפאות המאושרים לביצוע הפסקות הריון. התהליך חייב להיות מלווה ע"י צוות רפואי.

מהו התהליך?

לתהליך יש 4 שלבים:

1. שלב ראשון: מייד עם גילוי ההריון יש לפנות לרופא, לבצע בדיקת US לאישור תקינות ההריון וקביעת גיל ההריון. הרופא יציג את האפשרויות להפסקת הריון ואת היתרונות והחסרונות של כל שיטהבהתאמה אישית והמטופלת תבחר את השיטה המתאימה לה. במידה וההריון צעיר מ 7 שבועות, ניתן לבחור במפיגין. כמו כן, צריך לבדוק סוג דם כי נשים בעלות סוג דם שלילי יצטרכו לקבל זריקת חיסון הנקראת אנטיD כדי למנוע סיבוכים בהריונות הבאים.
2. שלב שני: נפגשים בבית החולים, עוברים וועדה להפסקת הריון (יש לציין כי לפי נתוני משרד הבריאות, הוועדה אישרה עד כה 97% מהפניות) ולאחר לקיחת המפיגין ניתן להשתחרר.
3. שלב שלישי : פונים שוב לבית החולים מקבלים ציטוטק ונשארים להשגחה ל- 3-4 שעות. בזמן זה מופיע לרוב דימום וההריון נפלט.
4. שלב רביעי: פגישה נוספת המיועדת לבדיקת US כדי לוודא שהכל נפלט. במידה ונותרו שאריות, ניתן לחזור על הציטוטק או להמתין. רק במקרים מועטים (כ 2%) יש צורך בהשלמת הפעולה בהרדמה כללית, וגם במקרים אילו כיוון שהצוואר פתוח ורוב החומר כבר נפל הפעולה קלה בהרבה מהפלה כירורגית.

מה היתרונות בביצוע הפעולה באופן פרטי?

• ליווי לאורך כל התהליך עי רופא אחד
• זמינות טלפונית ואישית במקרה של שאלות דחופות
• ביצוע הוועדה ולקיחת הכדור באותו המפגש וכך נחסך יום נוסף
• עלות פרטית שאינה גבוהה יותר מהעלות הציבורית

למידע נוסף: לחצו כאן לפוסט שלי בנושא הפלה פרטית.

דוקטור עדי דוידסון – הפסקת הריון על פי החוק 1990-2010 – מסמך של משרד הבריאות

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

לפני כשבוע וחצי, שודר בטלויזיה סרטה של צופית גרנט, "למה לא סיפרת לי". הסרט עסק בתופעת ההריונות בקרב קטינות, ובוחן את השלכותיהם של שני סוגי ההחלטות: הפסקת ההריון ולידה.

בתור רופא ותיק בתחום, במשך 28 שנות עבודתי פגשתי קטינות רבות אשר הגיעו אליי עם הריון לא רצוי, אך כמעט תמיד הן בקשו מידע על הפסקת הריון. והפלה פרטית במקרים הבודדים בהם נתקלתי בכאלו אשר התלבטו לגבי המשך ההריון, המחשבה נבעה בדרך כלל מההרגשה שבעזרת ההריון הן ימנעו מבן הזוג לעזוב אותן, ובעזרת נישואי בוסר הן יוכלו לעזוב בית אשר בחוויתן הוא קשה, ולצאת לחופשי לעולם הבוגר מבלי לדעת שגם שם ישנם קשיים ואפילו גדולים יותר. במקרים כאלו אני מנסה לברר מדוע היא חושבת שהיא כשרה להיות אם בגיל כה צעיר ומעמיד אותה על כל הקשיים והתסריטים האפשריים.
כיוון שהוועדה מאשרת לקטינות הפסקת הריון גם בחודשים מתקדמים הרוב המוחלט מעדיף אפשרות זו.

אציין מקרה חריג בהחלט שנתקלתי בו, כאשר הגיעה אלי קטינה המלווה באחותה הבוגרת והתלוננה על כאבי בטן ומחזור לא סדיר]. בבדיקה מצאתי כי היא בחודש התשיעי וכבר החלה בתהליך הלידה. פיניתי את הקטינה לחדר לידה, כאשר היא ילדה עוד באותו היום והילוד נשלח לאימוץ.

למה לא סיפרת לי

מבחינת נקודת המבט שלי על הסיטואציה, לדעתי תמיד חשוב לספר להורים או לפחות לאחד מהם. כאשר מגיעה אלי קטינה ומתלבטת האם לספר להורים אני תמיד ממליץ לה לשתף. כמובן, חשוב להדגיש, שישנם מגזרים וחברות, בהם שיתוף ההורים או מכרים עשוי להוות סכנה לחייה או לבן זוגה של הקטינה, על כן, אני דואג לודא מה הרקע שלה בכדי שלא להמליץ לה לעשות דבר שיפגע בה.

כאשר הפחד הוא מעונש או כעס של ההורים אני תמיד ממליץ לשתף ולהתמודד עם הכעס כי לאחר שלב הכעס לרוב מגיע שלב הקבלה והתמיכה. אני מסביר להן שאם הדבר יתגלה לאחר מכן, הנתק עם ההורים יהיה גדול יותר מאשר אם ישתפו בזמן אמת.

הסברה, מניעה ופרסום שקרי

בשנים האחרונות, למרות הנגישות הרבה יותר למידע והפתיחות המדומה בשיתוף בנושאי מין, אני מבחין בעליה במספר הקטינות אשר נכנסות להריון לא רצוי.

כמובן שמדובר באבסורד לאור העובדה כי בישראל ישנה נגישות טובה יותר לשרותי רפואת נשים ללא עלות ובסודיות. דווקא הגישה הקלה למידע באינטרנט הוא בעוכרינו ולא בעדינו. אמצעי המניעה היחיד המאפשר מניעת הריון טובה הינו תכשיר הורמונלי (גלולות, מדבקות, נובה רינג). ישנו מידע רב וסותר ברשת לגבי סיכונים ותופעות לוואי מבלי יכולת לסנן סיכון מול תועלת וזה מפחיד את הנערות. המידע ברשת הינו מגמתי ולא מאוזן. החברה המשווקת את ה"גלולה שאחרי"(פוסטינור) עשתה קמפיין אגרסיבי ביותר ומטעה עד כדי שאין נערה אחת שלא שמעה על האופציה הזאת. הגלולה שאחרי לא רק שאינה מונעת הריון באחוז גבוה היא גם משבשת את המחזור וגורמת לדימומים כך שנערה שכבר רוצה להיזהר עלולה לחשוב שהדימום שהיה בעקבות הפוסטינור הינו מחזור ולהרות אז. ניתקלתי כבר בנערות רבות אשר הרו למרות לקיחת פוסטינור.
לאור האינטרסים של חברות התרופות וגורמים אינטרסנטיים אחרים, הצעד הכי חשוב הוא מניעה הסברתית. על ההורים לוודא שלבנות שלהן יגיע מידע נכון ושיהיה רופא נשים אשר איתו יוכלו להתייעץ גם למניעה וגם בעת צרה.

בנוסף, צריך להעלות את המודעות במסגרת בתי הספר. במשך שנים רבות העברתי הרצאות על מיניות בבתי ספר תיכוניים וגם בחטיבות הביניים. לכל גיל יש להתאים את הידע בהתאם לגילו.

הסברתי לנוער שאם במזל עסקו ביחסי מין ללא אמצעי מניעה ולא הופיע הריון, אין משתמע מכך שהם יודעים להיזהר והטכניקות שהם נוקטים הן נכונות אלא הריון הוא אירוע מקרי אשר לא תמיד קורה בעקבות אירוע בודד אך לאורך זמן זה תמיד יקרה וכל הטכניקות הטבעיות אולי יעקבו במקצת אך לא ימנעו.

סיכום

מאז השימוש בהפסקות הריון תרופתיות (מפיגין), הסיכון בהפסקות הריון בגיל צעיר ירד מעט, אך אלו יעילות רק עד 3 שבועות לאחר האיחור בוסת.במידה והנערה לא מספיקה להגיע לועדה בזמן, ישנו צורך בהפלה כירורגית, אשר עשויה להיות מסוכנת לקטינות, לאור העובדה שצוואר הרחם עודנו צר וישנו סיכוי לטראומה כאשר מנסים להרחיבו לצורך הכנסת מכשירים פנימה. אך לעומת זאת, הריון ולידה לפני גיל 18 מעלים את הסיכון לכל סיבוכי ההריון כמו רעלת הריון קשה, לידה מוקדמת, האטה בהתפתחות העובר, לידה טראומטית ועוד.

שמרו על תקשורת טובה עם הבנות (וגם עם הבנים שלכם), דאגו להסברה טובה בבית ובבית הספר ולכך שתמיד יהיה להם לאן לפנות בעת הצורך. במידה ובכל זאת נתקלתם בבעיה, אני כאן בשבילכם.