המפגש החודשי של החברה הישראלית לרפואת האם והעובר, שנערך לפני מספר ימים (1.4.11), הוקדש הפעם לנושא חשוב במיוחד – תוספי תזונה בהריון.

חומצה פולית

חומצה פולית הינה ויטמין מקבוצה B, החיוני לבניית תאים בגוף (תאי הדם האדומים בפרט הנושאים חמצן לאיברי הגוף השונים) ולחילוף החומרים. לחומצה הפולית חשיבות יתרה עבור אשה בהריון, למען התפתחותו התקינה של העובר ולהבניית מערכותיו בגוף.

במהלך העשור האחרון, רווחת ההמלצה הרפואית, כי על כל אשה הרה, ליטול חומצה פולית, החל משלושה חודשים לפני הריונה, על-מנת למנוע מום במערכת העצבים, שהוא למעשה מום פתוח בעמוד השדרה, המכונה SPINA BIFIDA , או NEURAL TUBE DEFECT. תהליך סגירתו של עמוד השדרה, תם בשבוע השמיני להריון, ולכן יש לדאוג לרמה מספקת של חומצה פולית בדם עד לשלב זה.

למרבית הנשים, מינון של 400-800 מיקרוגרם, הינו מספק. מינון גבוה של 5 מג' (גבוה פי 12 מהמינון המומלץ), מיועד אך ורק לנשים עם מום בעבר, או בעלות חוסר גנטי באנזים האחראי לייצורה של חומצה פולית (MTHFR). טרם הוכח שמינון יתר מזיק, אך יתכן ויהיה מידע שכזה בעתיד.

אומגה 3

אומגה 3 הוא אחד מתת הקבוצות של חומצות שומן בלתי רוויות. השפעותיו החיוביות המרובות הוכחו מחקרית. נטילת אומגה 3 על פי מחקרים רבים שנערכו, משפרת באופן ניכר תפקודים שונים של הגוף ומקלה על בעיות שונות כמו דלקות למיניהן, דיכאון, קשב וריכוז (במיוחד בקרב ילדים), לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ואף מורידה את כמות הטריגליצרידים במערכת הדם.

כמו כן, נטילת אומגה 3 מפחיתה משמעותית את הסיכוי ללקות באוסטאופורוזיס, סוגים מסויימים של סכרת סרטן, מחלות הנגזרות מהצרות עורקים, בריחת סידן, דלקת פרקים ודלקת חניכיים, לופוס, פסוריאזיס ועוד.

חומצת אומגה 3 חיונית לגופנו, שכן אין הוא מסוגל לייצרה בעצמו. בתזונה הישראלית רמת האומגה 3, היא מהנמוכות בעולם. לפיכך מומלץ להשלימה בעזרת תוסף מזון.

בנוסף, בתקופת ההריון, לנטילת אומגה 3 חשיבות יתרה, מאחר והעובר זקוק לו לצורך התפתחות אופטימלית של מערכת העצבים ומערכות נוספות, הקשורות להתפתחותו הקוגניטיבית. מחקרים מצאו שילדים שאמהותיהם צרכו כמות מספקת של אומגה 3, הם בעלי IQ גבוה יותר לעומת כאלו שאמוהתיהם לא צרכו מספיק אומגה 3.

ישנן שתי חומצות שומן עיקרית בקבוצת האומגה – DHA3 ו-EPA. ה-DHA  חשוב מאד להתפתחותו של העובר מאחר והוא רכיב עיקרי בבניית מערכת העצבים שלו ומערכות נוספות. למעשה, 60% ממשקל המוח, מורכב מחומצות שומן ובעיקר מסוג DHA  ולכן חשוב לספק לעובר את אבני הבניין הנכונות, אותן אינן מסוגל לייצר בעצמו, אלא רק באמצעות תזונת האם.

ה-DHA מסייע אף בקביעת דפוסי השינה של העובר והתינוק, משפיע על הראייה, הקשב, ההתפתחות הקוגניטיבית, האינטראקציה החברתית והמוטוריקה העדינה שלו ואף מונע לידות מוקדמות ולידה במשקל נמוך.

רק אומגה 3 המיועדת לנשים הרות, מכילה DHA ברמה גבוהה ומספקת.
נטילת אומגה 3 חיונית גם לאחר הלידה עבור התינוק – באמצעות האם המניקה, או כתוסף תזונה שמקבל התינוק.

עוד על חשיבות ויתרונות אומגה 3 בסרטון הבא :

סידן

הסידן חשוב לבניית השלד, הן עבור האם והן עבור העובר.
נמצא כי רמה תקינה של סידן, מונעת רעלת הריון, משקל לידה נמוך, ירידה בצפיפות העצם ואף התכווצויות שרירים לאישה ההרה.

מינון הסידן המומלץ לאישה בהריון והנקה, הוא 1000 מג'.
התזונה הישראלית מכילה רק 400 מג' ליום של סידן, ולפיכך, מומלצת השלמה.
באם ישנה בעיה בספיגתו של הסידן, ויטמין D מסייע בכך לאם ולתינוקה.

תכשירי ברזל

לרוב הנשים ישנה רמת ברזל נמוכה הן בדם והן במחסני הברזל.
חוסר ברזל גורם לאנמיה לאישה ההרה, המספקת כדוריות דם אדומות ליצירת העובר והשליה, אך לא לעובר.
חוסר ברזל יכול לגרום ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. אנמיה קשה הופכת את האישה לפחות עמידה לאובדן דם בלידה.

לסיכום

אמנם חשוב מאד לדאוג ליטול תוספי תזונה וויטמנים במהלך ההריון, אך מתן אוטומטי של מינון זהה לכולן אינו מומלץ.
חשוב ביותר לבצע בדיקות דם והערכה תזונתית לכל אשה הרה, על-מנת שתיטול את התמהיל האופטימלי עבורה ועבור העובר שהיא נושאת ברחמה.

ידוע לכל שעם העלייה בגיל, חלות בהתאמה ירידה בפוריות ועלייה בסיכון לסיבוכי הריון. אולם, מה שאינו ברור, הוא ההגדרה מהו גיל מבוגר עבור הריון. הסיבה שאין הגדרה ברורה, נובעת מכך שהסיכונים הם תופעה סטטיסטית הגדלה בהדרגה עם הגיל, כאשר אין גיל סף מסוים אשר מתחתיו אין סיכון ומעליו באופן פלא הסיכון גדל מאד.

כדי להקל על החוקרים לחקור את הסיכויים לסיבוכי הריון חילקו את הנשים ההרות לקבוצות גיל וכך השוו ביניהן.

פוריות :

עם העלייה בגיל ישנה ירידה מסוימת בפוריות. הירידה בפוריות נובעת ממספר גורמים:

1) ירידה באיכות הביציות – האישה נולדת עם כל הביציות ועם העלייה בגיל,  מבייצות ביציות "ישנות יותר".
2) שינויים הורמונליים – עם העלייה בגיל ישנם שינויי הורמונים, המקשים על קליטת ההריון ברחם, וכן הסיכוי לתהליכים שפוגעים בפוריות כמו דלקות או שרירנים, הולך ועולה.
3) הגורם הפסיכולוגי – תחושת הדחיפות להיכנס להריון במהרה, כי "השעון מתקתק" אינה תורמת לתהליך.

טווח גילאים                אחוז הנשים עם בעיות פוריות
20-24                        6%
25-29                        9%
30-34                        15%
35-39                        30%
40-44                        64%
45                            87-99%

ירידה בפוריות אין משמעה עקרות. רוב הנשים עד גיל 40, המעוניינות להרות, תצלחנה בכך, גם אם זה ייקח יותר זמן וידרוש יותר הדרכה, טיפול ותמיכה מתאימים עבורן.

הפלות:

ככל שעולה הגיל ישנה עליה בשכיחותן של הפלות טבעיות.

חלק מההפלות הן של עוברים עם הפרעה כרומוזומלית (כמו תסמונת דאון למשל) וידוע כי ככל שהגיל עולה כך הסיכוי להפרעה כרומוזומלית גדל. לכן, הסיכון לתסמונת דאון עולה עם הגיל ומעל גיל 35 כבר ממליצים לבצע ניקור מי שפיר לשלילת הפרעות כרומוזומליות.

הסיכוי להפלה טבעית מתחת לגיל 30 הוא 12%. סיכוי זה מכפיל את עצמו מעל גיל 35 ל-25% ומכפיל את עצמו שוב ל-50% מעל גיל 40.
רוב ההפלות הינן מתחת לשבוע 10 . אם העובר עבר את שבוע ,10 רוב הסיכויים שההריון ימשיך. הסיכוי להפלה מעבר לשבוע 10 הוא רק 1% בגיל הצעיר ועולה ל-2% בגיל המבוגר.

הריון מחוץ לרחם :

הסיכוי להריון חוץ רחמי בקרב נשים מעל גיל 35 עולה פי 4 עד פי 8.
לרוב, הריונות מחוץ לרחם, נגרמים כתוצאה מפגיעה בחצוצרות בעקבות דלקות באגן. ככל שהגיל עולה , עולה הסיכוי המצטבר לאירוע דלקתי שיכול לפגוע בחצוצרות.

מומים בעובר:

בעבר חשבו שהגורם העיקרי למומים בגיל המבוגר הוא הפרעות בכרומוזומים (כפי שכבר הזכרנו לעיל).
מחקרים חדשים מוכיחים כי יש עליה בשכיחות המומים גם בקרב עוברים בעלי כרומוזומים תקינים.
העלייה המשמעותית היא במומי הלב, אך גם בשאר המערכות. עקב זאת, אין להסתפק בניקור מי שפיר בלבד, אלא יש צורך גם בסקירות מורחבות לשלילת מומים שלא ניתן לגלות בעזרת  בדיקת כרומוזומים.

מחלות רקע:

ככל שהגיל עולה, כך עולה גם הסיכוי שלאישה תהיינה מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סכרת, מחלת כליות  ועוד.

יתר לחץ דם היא המחלה השכיחה ביותר אצל נשים הרות ושכיחותה עולה עם הגיל. השכיחות של יתר לחץ דם כרוני מעל גיל 35 גדול פי 2-4 .
רעלת הריון מופיעה אצל 3-4% מהנשים ההרות ומעבר לגיל 40 שכיחותה עולה ל-5-10%.
גם סכרת הינה מחלה שכיחה באוכלוסיה . סכרת הריונית מופיעה אצל 3% מהנשים ההרות ושכיחותה עולה ל-7-12% מעל לגיל 40.

סיבוכי הריון:

גם סיבוכי הריון אחרים כמו לידה מוקדמת, עוברים במשקל נמוך, שליית פתח, הפרדות שלייה ועוד, שכיחים הרבה יותר בגיל המבוגר.
בנוסףישנה אף עלייה משמעותית בניתוחים קיסריים בכלל ובניתוחים קיסריים עקב לידה שלא התפתחה כראוי בפרט.

לסיכום:

אמנם חשוב ליידע את הנשים (ובני זוגן)  אודות ההשלכות של דחיית הריון לגיל מבוגר, אך איני מאמין שיש להפחיד את הציבור ולהלחיץ כי אין בכך תועלת.
לחיים יש דינמיקה משלהם. בימינו לוקח יותר זמן להתבסס ולהקים משפחה מאשר בעבר.

אז מה הפתרון:

1) שמירה על אורח חיים בריא – שמירה על משקל גוף ותזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ונוהגים מזיקים אחרים וע"י כך למנוע הופעת מחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם וסכרת.

2) בדיקות תקופתיות – חשוב לעבור בדיקות תקופתיות למניעה וטיפול במחלות כרוניות. זאת בעיקר לפני הריון, בכדי לאבחן ולאזן את כל הניתן לאיזון.

3) מצב גופני אידיאלי כבר מתחילת ההריון –  רוב סיבוכי ההריון, אפילו אילו המופיעים בסוף ההריון, נגרמים בשבועות הראשונים של ההריון, כך שחשוב מאד שכבר בתחילת ההריון, התנאים יהיו אידיאלים מבחינת לחץ דם, סוכר, בלוטת תריס וכדומה.

4) מעקב הריון קפדני למניעת סיבוכים – יש להתייחס לגיל מעל 35 כגורם סיכון ולבצע מעקב הריון אינטנסיבי וקפדני במטרה לאבחן ולטפל בזמן בסיבוכי ההריון.