מאת: ד"ר עדי דוידסון
בלוטת התריס (תירואיד) נמצאת בצוואר והיא שולטת על חילוף החומרים בגוף. היא אחראית על הקצב של כל התהליכים הכימיים המתרחשים בכל תא בגוף האדם. בלוטת התריס מפרישה שני הורמונים הנקראים T3 ו – T4, ובעזרתם היא שולטת על הפעילות בגוף. כאשר ההורמונים האילו מופרשים ביתר ישנן תופעות של פעילות יתר ומצב זה נקרא יתר פעילות של בלוטת התריס, וכאשר רמתם מתחת לנורמה אז יש תופעות של תת פעילות.בלוטת התריס נמצאת בפיקוח של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הנמצאת בגולגולת.
בלוטת יותרת המוח מפרישה הורמון המזרז את בלוטת התריס ונקרא TSH. בין שתי הבלוטות ישנו משוב ישיר. כאשר רמת התירואיד עולה רמת ה TSH יורדת ולהפך כאשר רמת התירואיד יורדת ה TSH עולה במטרה לדרבן את התירואיד להפריש עוד הורמונים.
[למאמרים נוספים – ד"ר עדי דוידסון]
תת פעילות בלוטת התריס יכולה להיות סמויה או גלויה
בתת פעילות גלויה ישנה ירידה משמעותית בהורמוני התירואיד עם תופעות המעודדות פנייה לרופא והמחלה מאובחנת ומטופלת. (לא ניתן במאמר קצר זה לסקור את כל התופעות)
תת פעילות סמויה מאופיינת ברמה תקינה של הורמוני התירואיד אך ה TSH גבוה, כלומר נדרשת עבודה הרבה יותר מאומצת של הבלוטה כדי לתת אותה התפוקה.
לכאורה לא הייתה אמורה להיות בעיה שכן התוצאה הסופית (רמת הורמוני התירואיד) זהה. אך אין זה כך. תת פעילות סמויה בהריון מעלה את השכיחות להפלות, לידות מוקדמות, יתר לחץ דם וירידה קלה ב IQ של התינוק. התופעה שכיחה מאד בערך כ 3% מכלל הנשים ההרות.
הטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס בקרב נשים הרות
הטיפול הוא פשוט שכן הורמון הזהה לחלוטין לזה המופרש מהתירואיד קיים בכדורים וקל ללקיחה ללא תופעות לוואי. בשנים האחרונות ישנם מאמרים רבים המראים את חשיבות האבחון והטיפול בתת פעילות בלוטת התריס אך עדיין מעלים ספק אם יש צורך לבדוק את כל הנשים ההרות.
לדעתי אין כל ספק. הבדיקה היא פשוטה ולא יקרה. ניתן לשלב את בדיקת ה TSH עם כל בדיקות הדם הנלקחות בתחילת הריון. ויש צורך לטפל בכל אישה אשר לה TSH גבוה או אפילו בנורמה אך מעל הממוצע. אני מבצע בדיקה זו כשגרה כבר שנים רבות והשתכנעתי בחשיבותה.
הטיפול בנשים הרות שונה במקצת. בדרך כלל רופאי המשפחה מתחילים טיפול ברמה נמוכה ומעלים כל חודש עד לרמה הנכונה. בקצב כזה מגיעים לאיזון רק בסוף ההריון. מנסיוני יש להתחיל במינונים גבוהים לאיזון מהיר ואפילו להוריד קצת אם יש צורך ובלבד שתהליך האיזון יהיה קצר ויעיל.
הכותב הוא ד"ר עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר
פינגבאק: ד"ר עדי דוידסון על תת פעילות בלוטת התריס בהריון « ד"ר עדי דוידסון – גניקולוגיה ורפואת נשים
פינגבאק: שינוי תרופת ה"אלטרוקסין" – כמה מילות הרגעה לנשים בהריון | ד"ר עדי דוידסון - מומחה לרפואת אם-עובר